גדי סוקניק: הרבי מלובביץ נפטר כבר לפני 12 שנים, אבל חסידי חב"ד מתקשים להיפרד. בשעתו הם שיחזרו בכפר-חב"ד את חזית בית-מגוריו האמריקני, עכשיו הם משחזרים אחד לאחד, כאן בארץ, את חדר-עבודתו בניו-יורק. סיון-רהב מאיר כבר ראתה.

הרב מנחם לאטאר: ישבנו על הכסא במשך חודש וחצי, עשינו את זה עוד הפעם ועוד הפעם, שלוש כסאות.
סיון רהב מאיר: והכסא של הרבי מלובביץ היה רק ההתחלה. במשך חצי שנה עמלו בכפר חב"ד, כדי לשחזר באופן המדויק ביותר את חדרו של הרבי. לפי תגובותיהם של אלה שהיו שם, בחדר המקורי בברוקלין, התעתיק מדויק להפליא.

אשה: זה ממש מדוייק. זה פשוט מרגש לראות. זה כל כך אמיתי, שזה פשוט מרטיט.

אשה: ברגע שנכנסתי לכאן, פשוט הרגשתי שאני שם, וירדו לי דמעות, אני הרגשתי את הנוכחות של הרבי.

חסיד: אני מתרגש, קשה לי לדבר, סליחה!

סיון רהב מאיר: כבר שנים שוכן בכפר חב"ד הסבן-סבנטי, השחזור הזה של בית-הרבי מבחוץ. כעת מילאו אותו בתוכן, וכל מתבונן מחוץ לחב"ד ישאל מיד למה בעצם.

הרב מנחם ברוד: לא כל פעם אפשר לנסוע, ולפעמים אנשים רוצים להרגיש את החוויה הזאת.

סיון רהב מאיר: מאות אלפי שקלים הותרמו והושקעו בחדר, ובחרדת קודש שוחזרו הספרייה, הנברשת.

הרב מנחם ברוד: אתה לא יכול היום לקנות נברשת כזאת. היו צריכים לייצר אותה בדיוק כפי שהיא שם.

סיון רהב מאיר: פיתוחי העץ והוויטראזים,

הרב מנחם לאטאר: שלחנו איש מקצוען לניו-יורק, שלקח את הצבע והגיע לכאן ושיחזר את אותו צבע של החדר של הרבי בניו-יורק.

סיון רהב מאיר: ועל השולחן ספר אחד – ספר השלוחים, אותו נהג הרבי להניח על שולחנו.

אשה: יש שם תמונות של כל הילדים של הרבי, מי זה הילדים של הרבי?

ילדים: אנחנו!

אשה: אנחנו! השליחים.

סיון רהב מאיר: החדר המשוחזר נחנך בג' בתמוז, היום שבו מציינים בחב"ד 12 שנים בלי הרבי מלובביץ. השחזור הזה אינו המעשה היחיד שמעיד על השבר, על הגעגוע בחב"ד.

פעיל: אני לוקח את זה, סורק אותו!

סיון רהב מאיר: הנה כאן, באמצעות האימייל, שולחים למקום בו הוא טמון בניו-יורק מכתב אישי.
*: זה רק מהיום!