מערכת COL | יום כ' אייר ה׳תשס״ו 18.05.2006

הנוסע הנעדר ברכב הקטלני

חמישה איש היו אמורים לשבת ברכב המונית בדרכם ממוסקבה למינסק, לפני שמונה שנים. בפועל, היו שם הנהג הרוסי, הרב אריה-לייב קפלן מצפת ושני בחורים מקומיים. התוצאות היו טרגיות: שני הרוגים ושני פצועים ■ כעת נחשף זהותו של הנוסע החמישי הנעדר - הרב משה-חיים לאו מנתניה, שניצל בנס בעקבות תקלות טכניות בנמל התעופה בישראל ■ לראשונה, הרב לאו מגולל את רצף האירועים שהובילו להצלתו בראיון נרחב לשי מייזליש ב'כפר-חב"ד' שיוצא-לאור השבוע. והוויזה לבילרוס, שבה עדיין לא השתמש, נשמרת אצלו היטב בבית למזכרת נצח ■ לסיפור המלא
הנוסע הנעדר ברכב הקטלני
הרב משה-חיים לאו והוויזה לבילרוס שלא מומשה • עיבוד: COL
כתבתו של שי מייזליש בעיתון 'כפר-חב"ד' השבוע:

השבוע מציינים שמונה שנים לפטירתו הטרגית של מייסד ומנהל מוסדות חב"ד בצפת, והשליח הראשי לעיר, הרב אריה לייב קפלן ז"ל.

הרב קפלן נפטר בערב ל"ג בעומר לפני שמונה שנים, כשהיה בדרכו לאירוע יהודי גדול, של הנחת אבן פינה למוסדות חב"ד במינסק, בהשתתפות קהל יהודי רב ונשיא בלרוס. בדרך שבין מוסקווה למינסק, ארעה תאונה חזיתית לרכב שבו נסע הרב קפלן. בתאונה הטרגית נהרגו במקום הרב קפלן והנהג המקומי. שני הבחורים שהיו גם הם ברכב נפצעו קשה.
לא כולם יודעים, אבל נוסע נוסף שהיה אמור להצטרף לנסיעה, הנוסע החמישי של המונית, הורד בנתב"ג בדרך לא טבעית. הנוסע הנוסף הוא לא אחר מאשר בנו של הרב ישראל לאו, שהיה אמור להשתתף בטקס במקום אביו שכיהן באותה שעה כרב הראשי לישראל ולא יכול היה לבוא. לראשונה, מספר הרב משה חיים לאו על הנס האישי שאירע לו, על הספר שהוציא בעקבות זאת, ועל הוויזה לבלרוס שאותה הוא שומר כעדות לנס שהציל את חייו.

הוויזה שלא נוצלה

לרב משה חיים לאו, חבר לשכת הרבנות נתניה, בנו של הרב הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו, יש דרכון ישן שאותו הוא שומר מכל משמר. בדרכון הזה, שכבר לפני ארבע שנים פג תוקפו, יש ויזה מוזרה – אשרת כניסה לבלרוס, שניתנה לפני שמונה שנים, אך עד היום לא הוחתמה בגבולות בלרוס בכניסה או ביציאה.

בשביל הרב לאו מדובר על נס אישי שעד היום קשה לו לדבר עליו, ולו רק בגלל העובדה שלצד זאת שחייו אמנם ניצלו, היו כאלו שהסיפור אצלם נגמר אחרת. מדובר על שני בחורי ישיבה פצועים ועל הרב קפלן שאותו הכיר הרב לאו בשדה התעופה למשך כמה דקות.

ההיכרות בין הרב קפלן לרב לאו התחילה בשדה התעופה בלוד, כשהתכוננו השניים לעלות יחד למטוס. סיומה הטרגי היה יום למחרת, כאשר ליווה הרב משה חיים לאו את ארונו של הרב קפלן בדרכו האחרונה, גם כן בנתב"ג.

ההזמנה הפתאומית

הסיפור החל ביום שישי, פסח שני, לפני שמונה שנים. באותה עת כיהן הרב ישראל מאיר לאו, אביו של הרב משה חיים, כרב הראשי לישראל. לאירועים שונים שבהם לא יכול היה להשתתף הרב לאו האב, הוזמן הרב לאו הבן. אחד מאותם אירועים היה קשור לבית חב"ד במינסק, בירת בלרוס.

על ההזמנה הפתאומית סיפר השבוע הרב לאו: "זה היה ביום שישי בצהריים, שהיה פסח שני, כמה ימים לפני ל"ג בעומר. בצהרי היום התקשר אלי ר' ברקה וולף ע"ה ואמר לי שאבי היה אמור להיות אורח כבוד בחגיגה במינסק בירת בלרוס אך הוא לא יוכל לבוא. ברקה ביקש ממני למלא את מקומו ולכבד את המעמד. ברקה הוסיף שכנראה ננחת בבירת רוסיה, מוסקווה, ומשם נגיע בטיסה מקומית לבלרוס.

בהמשך הסביר לי ברקה, שהחגיגה שעליה מדובר היא אכן חריגה בכל קנה מידה, והיא כוללת חגיגה משולשת של הכנסת ספר-תורה והנחת אבן פינה לבית כנסת ולמקווה מקומי. בחגיגה שפורסמה בכל הקהילה היהודית היה אמור להשתתף גם נשיא בלרוס ולכן ניסו להביא אישיות רמת דרג מישראל שתכבד את המעמד".

הרב לאו: "על המקום אמרתי לברקה שזה לא נראה לי, כיוון שמדובר על עוד יומיים והיו לי סידורים שונים שלא יכולתי לדחות. ברקה לא אמר נואש, והוא רק הוסיף שבמוצאי שבת נדבר שוב. למעשה החלטתי כבר לא לנסוע, אלא שברקה התקשר אלי שוב במוצאי שבת והחליט שאני בא. הוא לא שאל שאלות, הוא פשוט קבע עובדה. הוא אמר לי שאני מגיע ומדובר רק על 24 שעות, מיום שני ליום שלישי".

מתארגנים לנסיעה

בתום השיחה הקצרה התקשה הרב לאו לסרב, ובהמשך סוכם כי ביום ראשון יבוא מישהו לביתו של הרב לאו לקחת את הדרכון שלו ולהחתימו בשביל ויזה לבלרוס.

הרב לאו: "ביום ראשון בערב ביקרו אצלי שני בחורים. הם לקחו ממני את הדרכון וסיכמו אתי שהטיסה תצא מחר בשעה שמונה בערב. לפני שיצאו הם ביקשו ממני להיות בשדה התעופה כבר בשעה שש בערב, כדי להתארגן ולמסור לי את הדרכון וכרטיס הטיסה בזמן. בהמשך התברר לי שאיני נוסע לבד ויחד עמי אמור להצטרף הרב לייבל קפלן מצפת, שפועל כבר שנים לחיזוק היהדות ברוסיה".

כך או אחרת, הרב לאו הגיע לשדה התעופה בשעה שש בערב אלא ששם ציפתה לו הפתעה.

הרב לאו: "בבית הנתיבות ניגשו אלי שני הבחורים ומסרו לי את הדרכון עם הוויזה. אחרי כמה דקות הם אמרו לי שהם הולכים לסדר עבורי כרטיס. אחרי עשר דקות המתנה, נכנס לאולם ר' לייבל קפלן. את הרב קפלן לא הכרתי מעודי ולא ראיתיו עד אז. אך למרות זאת הוא הבין מי אני. הוא ניגש אלי, לחץ את ידי בחום ושאל למה אני ממתין. הסברתי לו שמסדרים לי עכשיו את הכרטיס בקצה בית הנתיבות. הרב קפלן זיהה את הבן שלו ואמר לי שלו יש יותר ניסיון, ומוטב שהוא ילך ויזרז את ההליך".

הזמן המשיך והשקיעה בפתח. הרב לאו שלא התפלל עדיין מנחה ניסה לאתר מניין, אך משלא מצא שם את פעמיו לבית הכנסת של נתב"ג, שם התפלל ביחידות. בסיום התפילה, כשיצא מבית הכנסת, לא מצא את הרב קפלן. הרב לאו:
"כשיצאתי מהתפילה ראיתי את שני הבחורים והם מסרו לי את הכרטיס. שאלתי אותם איפה הרב קפלן והם ענו לי שהוא ממתין בקומה השנייה בדרכו למטוס. נפרדנו בשמחה, אך הם אמרו לי שהם רוצים לראות אותי בפנים ועד שלא יראו אותי הם ממתינים".

אין מקום בטיסה

בבדיקה הביטחונית לא הייתה בעיה כי היה לרב לאו תיק קטן, רק עם טלית תפילין וספר נוסף שאותו הביא לעיון. הבעיה התחילה קצת אחרי הבידוק הביטחוני. אחת הפקידות פנתה אל הרב לאו ואמרה לו שיש בעיה עם הכרטיס שלו, ומבקשים שימתין.

הרב לאו: "הפקידה אמרה לי שלטיסה הזאת נרשמו שמונה נוסעים עודפים ויש 'אובר בוקינג' (הזמנת טיסות עודפת - ש"מ). היא הסבירה לי שבדרך כלל לא כולם מגיעים כי יש ביטולים, אבל הפעם משום מה כולם הגיעו ואין עבורי אפילו מקום אחד. התפלאתי מאוד ואמרתי לפקידה שמדובר פה באירוע גדול עם נשיא בלרוס ולא נראה לי שגוף מאורגן כמו חב"ד יזמין לי כרטיס ולא יהיה מקום".

הרב לאו שהיה בהלם מהבעיות שפקדו אותו החליט להיעזר בבחורים. הרב לאו: "הספקתי עוד לקרוא לבחורים ולספר להם על הבעיה, ואף הם היו מופתעים כמוני ותוך רגע יצרו קשר עם מנהל משרד הנסיעות שאיתו הם עובדים. באותו מעמד ניהלו כמה שיחות דחופות ואפילו עדכנו את הרב גרוזמן ממינסק שהתקשר אלי ושאל אותי לפשר הבעיה. הוא אמר לי שלא ייתכן שאבטל את השתתפותי. הוא הסביר לי שיש מודעות בכל העיר על כך שאני מגיע. בנוסף הסביר לי שנשיא המדינה מגיע וזה לא מכובד שבטקס כזה אני איעדר. אמרתי לו שאותי לא צריך לשכנע אך הוא יעץ לי לפנות לאחראי הטיסה שבידיו בדרך כלל סמכויות רבות והוא כנראה יוכל לעזור ולפתור לנו את הבעיה.

"שאלתי את אחת הפקידות מי אחראי הטיסה שלנו, והיא הצביעה לעבר חדרו. כמדומני שהושטתי לו את הטלפון כדי שהרב יוסף גרוזמן בעצמו יסביר לו את דחיפות הבקשה. ואכן, אחרי שיחה קצרה, הבין אחראי הטיסה את המטרה החשובה של הטיסה, והצהיר שיעשה מאמץ נוסף כדי שאוכל לטוס. היינו כבר אופטימיים, אבל אחרי כמה דקות הוא חזר אלי ואמר שהוא מצטער, אבל הטייס הפעיל כבר את המנועים. הבנתי שבשלב זה בלתי-אפשרי כבר להעלות אותי לטיסה. הוא מאוד התנצל, אבל מבחינתי היה פה פספוס על כך שלא אוכל להשתתף באירוע החשוב. יצאתי בהרגשה לא נעימה, כיוון שלכאורה סתם בזבזתי זמן על טיסה שאפילו לא יצאה אל הפועל".

האכזבה

עם האכזבה הקשה על הטיסה שפספס זה עתה, החזיר הרב לאו את הכרטיס לבחורים ומשם נסע לביתו של אביו, הרב הראשי, בתל אביב. בבית של אביו, כולם ידעו על כך שהיה צריך לטוס ומשום כך התפלאו לראות אותו בתל אביב.
הרב לאו: "סיפרתי לאבי המופתע את השתלשלות העניינים וזכור לי שהוא גם כן התפלא מאוד על כך. בהמשך הערב התקשר גם ברקה וולף והתנצל על מה שקרה".

בשלב זה לכאורה היה אמור להסתיים הסיפור מבחינתו של הרב לאו. הטיסה בוטלה והחיים שבים למסלולם. לא נעים, אבל גם לא נורא.

אלא ששיחת הטלפון שקיבל הרב לאו ביום שלמחרת, הבהירה לו שביטול הטיסה למוסקבה, היה כנראה מה שהציל את חייו. על כך שמע בשיחת ועידה מאימו הרבנית לאו שקישרה עבורו שיחת ועידה עם ברקה וולף.

הרב לאו: "ביום שלישי טלפנה אלי אימי, ואמרה לי שברקה וולף נמצא על קו הטלפון. הייתי קצת מדוכדך מכל הסיפור ואמרתי לה שכבר דיברנו וזה בסדר. לא ממש חשבתי לדבר איתו עכשיו כי לא היה לנו על מה. אימא שלי התעקשה שאדבר איתו ושגם היא תהיה על הקו. הבנתי שאולי יש משהו מיוחד, ואז שמעתי את קולו של ברקה על הקו. ברקה נשמע מאוד נרגש והוא שאל אותי אם אני יושב או עומד. אמרתי לו שאני עומד אבל הוא התעקש שאקח כיסא ואשב. הוא חיכה עד שישבתי ואז סיפר לי כי המטוס אכן הגיע ליעדו במוסקווה בשלום אבל אחר-כך ארעה תאונה קשה והרב קפלן נפטר".

מסתבר, שבמקום טיסה מקומית שהייתה אמורה להוביל את הרבנים לאו וקפלן לבלרוס, הגיעה מונית מקומית שבה היו אמורים לעבור את מאות הקילומטרים כל הלילה. לצד נהג המונית המקומי המתינו שני בחורים יהודים מהישיבה המקומית כדי ללוות את הרב קפלן, ויחד החלו בנסיעה הארוכה.

באחת משעות הלילה המאוחרות, במהלך הדרך שבין מוסקווה לבלרוס, אירעה תאונה קשה כשהמונית שבה נסעו התנגשה במשאית. התוצאות היו טרגיות: הנהג הרוסי והרב קפלן נהרגו במקום, ואילו שני הבחורים נפצעו, אחד מהם קשה. גם שירותי ההצלה לא הגיעו בזמן וכל זה הוסיף לטרגדיה חוסר אונים נואש.

הרב לאו: "ההלם שקיבלתי מהשיחה עם ברקה מצמרר אותי כל פעם מחדש כשאני נזכר בזה. בתום השיחה, לא היה לנו מה להוסיף כי השיחה הקשה דיברה בעד עצמה. היה לנו שוק אמיתי כי עבורי מדובר היה בהצלה מפגיעה בטוחה".

נפרדים מהרב קפלן

הרב לאו מוסיף כיום, כי אחרי שחשב על מה שקרה הבין את עצמת הנס. לדבריו, גם אילו היה ניצל מהפגיעה, לא בטוח שהיה יוצא שלם נפשית מהטרגדיה שראה מול עיניו. הרב לאו: "מדובר בתאונה קשה עם פצועים והרוגים וללא שירותי הצלה סבירים. אין לי ספק, כי גם אם הייתי ניצל לא בטוח שהייתי יכול לצאת בריא בנפשי אחרי כזו טרגדיה".

סופו הטרגי של הסיפור היה בכך שאת ארונו של הרב קפלן החזירו לישראל בערב ל"ג בעומר תשנ"ח. מאות חסידים מכפר חב"ד וכאלו שלא יכלו לבוא לצפת, באו לשדה התעופה ללוות את הארון ברדתו מן המטוס ובדרכו לרכב שייקח אותו לעיר שליחותו. לצד כולם ניצב הרב משה חיים לאו מנתניה, שבא להיפרד מהאיש שהכיר ממש כאן רק לפני יומיים, ועתה מלווה בצער ובכאב את ארונו בדרכו האחרונה.

בהמשך, הוסע ארונו של הרב קפלן לצפת, עיר שליחותו, כדי להביאו למנוחת עולמים. ההלוויה שהחלה ברחבת בית הכנסת שבקריית חב"ד צפת, הסתיימה עם מאות מלווים בבית העלמין העתיק. בשלב כלשהו, בטרם הטמינו את גופו של הרב קפלן, הבטיחו המשתתפים להמשיך בשליחות בצפת ולפתח את המוסדות.

ההלוויה הקשה הסתיימה בשעת דמדומי חמה, כשברקע השתקפה כבר מדורת ל"ג בעומר מהר מירון. נראה היה כי עם ישראל מדליק עכשיו נר נשמה גדול גם לעילוי נשמת הרב קפלן.

שלומיאליות

כמה פעמים יצא לכם לפספס טיסה חשובה בגלל שאין מקום במטוס, אחרי שעברתם את כל הבידוק? סביר להניח שגם אם זה קרה, אחרי כמה שעות הייתם בדרככם ליעד הנכסף.

במקרה הזה מדובר על מקרה חריג בכל קנה מידה, שהיו אף כאלו שלגלגו עליו תחילה. וכך מספר הרב משה חיים לאו:
"בצל האירוע הקשה, זכור לי מקרה מעניין שאירע בדרך אגב. יש לי שיעור קבוע בימי שלישי בהנהלה המרכזית של בנק המזרחי בתל אביב. מדובר על שיעור שאבי לימד בקביעות 25 שנה ואני מלמד אותו כבר 13 שנים. נוכח הבקשה הפתאומית והלא צפויה להשתתף בכינוס בבלרוס, הבנתי שלא אוכל למסור את השיעור כרגיל. פניתי לגיסי הרב יחזקאל שיינפלד מבני-ברק, וביקשתי ממנו למסור ביום שלישי את השיעור במקומי. במקביל, טלפנתי לעובד בכיר בבנק, ר' אליעזר שווימר ז"ל (שנפטר לפני ארבע שנים, והיה מעובדי הבנק הבכירים והרוח החיה מאחורי השיעור), והודעתי לו שאיעדר.

"כשהתברר לי שהטיסה התבטלה, טלפנתי לגיסי ואמרתי לו שאיני צריך שיחליף אותי ואני אבוא למסור את השיעור כרגיל. ביום שלישי נסעתי לתל-אביב, אך משתתפי השיעור שעודכנו שלא אבוא הופתעו לראותני. סיפרתי להם כל מה שקרה והם צחקו על השלומיאליות שלי בכל הסיפור הזה.

"זה לא היה כל כך נעים, אבל בסופו של דבר כולם היו מופתעים ממה שקרה ומהנס שאירע לי".

הספר

הרב משה חיים לאו לא יכול שלא לקשר את מה שקרה לדברי הגמרא במסכת נידה. כמו כן הוציא ספר לזיכרון המאורע. וכך כתוב במסכת נידה (דף ל"א עמוד א'): "דרש רב יוסף מאי דכתיב, אודך ה' כי אנפת בי, ישוב אפך ותנחמני. במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שיצאו לסחורה. ישב לו קוץ לאחד מהם (נתקע לו קוץ ברגל – ש"מ) התחיל מחרף ומגדף. לימים שמע שטבעה ספינתו של חברו בים, התחיל מודה ומשבח. לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני. והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם? אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו". הרב לאו הוציא לפני שלוש שנים ספר עם חידושי תורה לזכר הנס. הספר נקרא "ויבן משה", תחילת הפסוק מן התורה "ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' ניסי". בהקדמת הספר מגולל הרב לאו את סיפור ההצלה:

"בט"ז באייר התשנ"ח הוזמנתי לנאום באירוע יהודי נכבד במינסק, בירת רוסיה הלבנה. בדרך שכל כולה נס ופלא ניצלתי ממוות לחיים וחייב אני לומר 'אודך ה' אלוקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי'". הודאה זו באה לידי ביטוי בשם הספר "ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' ניסי".

הלווייתו של הרב קפלן דווחה בתקשורת, והיו גם כאלו ששמעו כבר אז על סיפור היעדרותו של הרב לאו מהטיסה ועל הנס. וכך מספר הרב לאו: "זה היה בל"ג בעומר, בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר. הצטרפתי לגיסי, ר' אליעזר סורוצקין מנתניה שנסע באותה שעה למירון. באחד מעיקולי הדרך ליד צפת, עצר ליד גיסי רכב של מישהו שכלל לא הכרנו ושאל אותו אם גם אני נמצא ברכב. גיסי השיב בחיוב, אך הוא התעקש שהוא רוצה לראות אותי. הוא אמר שהוא רוצה לראות את הנס בהתגלמותו".

"לא היה קל לכתוב"

כותב הכתבה, הת' שי מייזליש שגר בילדותו בצפת, סיפר השבוע ל-COL כי הסיפור על הרב קפלן נכתב מבחינתו ברגשות מעורבים.

"לא היה לי קל לכתוב סיפור שבו מובאת הטרגדיה של הרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי לצפת. מדובר באדם שהיה עבורי מצפן ואור לכלל חב"ד במיוחד בתקופה של אחרי ג' תמוז בישיבה בצפת שבה למדתי באותן שנים.

"אני לא אשכח את הרגע שבו קברו את הרב קפלן בבית העלמין העתיק בצפת, ואת המדורה הגדולה שהציתו אז ממול בהר מירון ואתה התחילו את ההילולא של ל"ג בעומר. המדורה הגדולה היוותה מבחינתי נר נשמה כללי של עם ישראל כולו לשליח".
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
9 תגובות
1.
מרתק.
כ' אייר ה׳תשס״ו
שי, כל ההכבוד.
2.
תיקון טעות
כ' אייר ה׳תשס״ו
רק בחור אחד נפצע הבחור השני ב"ה לא נפצע
3.
2 Bachurim
כ' אייר ה׳תשס״ו
There were 2 Bachurim in that car, if I remember correctly one of them was a Mockin (I think Nachman)from Montreal...

Does anyone know who the other was?
4.
the second bochur
כ' אייר ה׳תשס״ו
was brackman from england
5.
בהזדמנות זאת מי תרם תספר תורה
כ' אייר ה׳תשס״ו
מתאים לציין שהרב דוד פישר מירושלים הוא התורם הנדיב
6.
הבחורים
כ' אייר ה׳תשס״ו
היו בכלל לא מקומיים
7.
שי, אתה בדרך הנכונה
כ' אייר ה׳תשס״ו
למרות שהיו כבר דברים מעולם, וסיפורי נסים רבים נכתבו ונשמעו בכל קצוות תבל, יש בכל אופן חוץ מהסיפור והנושא (השתתפות בכנס), גם חוש כתיבה יוצא דופן בבניית העלילה וסיומה - בקיצור, כתיבה נאה, ונראה כי אתה עולה על דרך היסטורית של כתבים מוכשרים. אין ספק כי ההמשך יעיד ונראה אותך במיטבך לאורך ימים ושנים. עלה והצלח. דוד אליהו.
8.
סיפור מצמרר
כ' אייר ה׳תשס״ו
ישר כח לכותב
הסיפור מובא בצורה מרגשת ומעניינת מאוד

מופלאות דרכי ההשגחה העליונה...
9.
עוד אחד שהי אמור להיות שם.
כ"א אייר ה׳תשס״ו
כאחד שהיה אמור להיות באותו מונית, גם אני מודה להקב"ה על כך שהציל את חיי.

הייתי אמור להצטרף יחד לשני הבחורים האחרים, אך החלטתי ברגע האחרון לא לנסוע.

ולכותב הכתבה, היה אכן מן הראוי לראיין את שני ההתמימים (של אז, היום כבר שלוחים מכובדים), כדי לשמוע את ה"התוועדות" עם ר לייבעל במונית בנסיעה מוסקבה-מינסק ועל הנס שהי שם.

דיש
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.