בית חיינו. יום הילולת אביו של הרבי, כ' מנחם-אב. הרבי ניגש לתפילת מנחה בעמוד התפילה, ובנעימת קדשו פותח בתפילת "אשרי יושבי ביתך..." ובאחת פורצת שירתם האדירה של קהל ילדי מחנות גן ישראל בארצות הברית: "אש-רי ה-עם ש-כ-כה לו...". כך גם בעת חזרת הש"ץ, עוצר הרבי לקול תפילת הילדים הממלאת את הזאל הגדול: נקדישך! ונעריצך! כנועם! שיח! סוד!... וקרא! זה! אל זה! ואמר!... הם מנגנים בנעימה מסורתית את מודים אנחנו לך.. והרבי עוצר הכל ומאזין לנגינתם-תפילתם...

בהתוועדות הגדולה ניצבים החיילים ומפקדיהם עטורים בחולצות צבעוניות, מניפים את ידיהם הקטנות לאמירת לחיים. לחיים ולברכה. שרים בהתלהבות את ניגוני הקעמפ תוך עידודים נמרצים מאת הרבי.

מדהים! הרבי מייחס חשיבות מיוחדת לילדי הקעמפים, דווקא ביום היקר ביותר, יום ההילולא של אביו, רבי לוי יצחק.

כך, מידי שנה בשנה, מתכנסים ילדי מחנות הקיץ בארצנו הקדושה באותו היום, מתפללים יחד, שרים ומנגנים ומכריזים את שנים עשר הפסוקים, כאיש אחד בלב אחד, לנחת רוחו של הרבי.

בהתכנסות השנתית קרא הרב יוסף יצחק אהרונוב את מכתבו של הרבי לחיילי גן ישראל, פרקו של הרבי נאמר יחד עם הרב חיים חייקל קפלן והנפת דגל צבאות השם, תוך שירת אני מאמין, על ידי הרב שמעון רבינוביץ.

אם רק תעצמו את עיניכם, תחושו באותם הרגעים. הרבי עם הילדים. הם אותם הילדים. אותו הלהט. אותן המנגינות. אותה התפילה. רבי אנו חייליך! הגלה נא!