קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתק
(יום ראשון, ג' אדר תשע''ח)
בהמשך לכתבות על התוועדות חג הפורים תשח"י, COL מתכבד לפרסם תיאורים מרתקים על התוועדויות פורים תשח"י-תש"כ ב-770. וגם: כיצד ניסו הרבנים לגרום שהרבי יתוועד בחג הפורים תשמ"ח - לאחר הסתלקותה של הרבנית? איזה בית-דין הקים הרבי בפורים תשי"א? ומה אירע בהתוועדות פורים תש"ט בתל-אביב? • מרתק • לסיפור המלא
"אל הנער הזה התפללתי?"

הרב אשכנזי הגיע ל-770 חודשיים אחרי התוועדות חג הפורים תשח"י המפורסמת, ומאורעותיה הדהדו עדיין בבית חיינו. הוא שח מעשה מעניין אודותיה, ששמע ב-770 באותם ימים, בתוספת הקדמה:

"הרבי הריי"ץ קירב מאוד בחור מסוים, אך הלה לא זכה לילדים לאחר נישואיו. לבקשתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בירכו הרבי הריי"ץ, ואכן נולד לו בן. אולם, הוא לא הכניסו לישיבה חב"דית, וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שקיבל בינתיים את הנשיאות, כאב זאת מאוד. בהקשר זה, שאל הרבי בהתוועדות פורים תשח"י: "אל הנער הזה התפללתי?"

"צוועלף קאמניטעס"

בהתוועדות חג הפורים תשי"ט, קם אחד מזקני החסידים ואמר "לחיים" לרבי, תוך שביקש ברכה עבור השליח הטרי במילאנו שבאיטליה, הרה"ח ר' גרשון מענדל גרליק. ר' גרשון מענדל יצא לשליחות ארבעה חודשים קודם לכן, בעידודים בלתי רגילים מהרבי, אשר המחיש בשיחותיו הקדושות באותה תקופה את נחת רוחו מצעד זה.

החסיד המבוגר היה לאחר אמירת "לחיים" רבה, וכשביקש את הברכה עבור ר' גרשון מענדל, התבטא: "ער האט דארטן א דירה מיט צוועלף קאמניטעס" (יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים).

(דבריו נבעו מכך שבאותה תקופה, שב הרה"ח ר' יעקב יהודה הכט ע"ה מביקור אצל ר' גרשון מענדל, והוא תיאר ב-770 בהתלהבות, את פעולותיו הכבירות של ר' גרשון מענדל המתנהלות מביתו, תוך שציין, כי הבית מכיל שנים עשר חדרים).

התבטאותו של החסיד העלתה צחוק בקהל, וכן הרבי חייך מעט, אך תיכף הרצינו פניו הקדושות, והרבי הביע תמיהה על ההתפעלות משנים עשר החדרים. הרבי הוסיף: "זאת שמעו כולם, אז זה נעשה דבר הפשוט, שכדאי לנסוע אל מעבר לים, ולפני כן ללמוד - להתכונן - בתומכי-תמימים, עשר שנים, או שתים עשרה או שלוש עשרה או ארבע עשרה שנים, כדי לקבל במילאנו שנים עשר חדרים".

החסיד הסביר בבכי, כי התכוון לשבח את הצלחתם של שלוחי הרבי, אולם הרבי הוסיף והתבטא כמה פעמים במהלך ההתוועדות, בנימה מיוחדת ובתנועה ארוכה: "צוועלף קאמניטעס", וכן אמר לאחד החסידים: "את כל אשר קרהו! טיילט פאנאנדער אין צוועלף" (נחלק לשנים עשר).

שכינה מדברת

המאמר דיבור המתחיל "בלילה ההוא", שנאמר בהתוועדות חג הפורים תש"כ, נחקק במוחו של הרב אשכנזי באופן מיוחד.

הנקודה מהמאמר שנחרתה בזיכרונו של הרב אשכנזי, הינה זו העוסקת בהפצרותיו של הקדוש ברוך הוא ביהודי שישוב בתשובה. "דודי דופק (וצועק ואומר) פתחי לי", כלשונו של הרבי. יתרה מכך: הרבי ביאר במאמר את הפסוק: "דודי שלח ידו מן החור", שמשמעותו הינה, כי הקדוש ברוך הוא אינו ממתין ל"פתחי לי" של היהודי, אלא בעצמו נוקב חור "במחיצה של ברזל שבין ישראל לאבינו שבשמיים".

"אוי, איזה מאמר!" התרפק הרב אשכנזי בגעגועים, כשנזכר כיצד אמר הרבי את הדברים.

לרב אשכנזי היו גם זיכרונות כלליים שונים, שנוגעים למאמר זה. כך לדוגמה, ביום שני של ראש השנה תשמ"ז, אמר הרבי את המאמר דיבור המתחיל "תקעו", ובמהלכו, הרה"ח ר' יוסף נימויטין ע"ה לא חש בטוב. הוציאוהו מהזאל, והרבי, שהזכיר במאמר את המילים: "ביטול כל העניינים המבלבלים", הוסיף: "כולל ביטול בלבולי הגוף, שתהיה רפואה קרובה ושלמה וכו'"!

כשנודע על כך לרב אשכנזי, ציין כי זהו מעניין, משום שבעת אמירת המאמר "בלילה ההוא" תש"כ, נראה היה כאילו הרבי אינו חש כלל בנעשה מסביב, וכשהרה"ג ר' אפרים אליעזר יאלעס ע"ה, שהיה מקורב אל הרבי, התעלף, המשיך הרבי במאמר כרגיל.

חתנו כבנו

הרב אשכנזי ציין נקודה מעניינת, אודות סיפור ששח הרבי בהתוועדות חג הפורים תש"כ. הרבי סיפר, בשם כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, כי כשהצמח-צדק שב מוועידת הרבנים בפטרבורג, בה התייצב בתוקף נגד הצעותיה של המלכות, שאלוהו, הכיצד העמיד את חייו הקדושים בסכנה, בשעה שיודע הינו, כי בלעדיו, רבים מבני ישראל ייטעו חס ושלום בדרכם!

הצמח-צדק הגיב: "אשיב לכם בסגנונה של הגמרא: תירוץ ואף "איבעית אימא". התירוץ הוא - הבנים, ו"איבעית אימא" - שאחדותם של החסידים תנהיגם לקראת משיח".

הרב אשכנזי ציין: א. סיפור זה התגלה לראשונה על-ידי הרבי בי"א ניסן תשי"א, יום הולדתו הראשון שלאחר קבלת הנשיאות, באמצעות הדפסת שיחת אחרון של פסח תרצ"ה, בה שח הרבי הריי"ץ את המעשה המדובר. ב. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שהה אצל חמיו כשנאמרה השיחה.

"פרטים אלה הובילו להבנה, כי האמירה אודות "הבנים" נגעה אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו..."

כוחם של חסידים

לאחר הסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ"ע, חדל הרבי להתוועד בימי חול, ונוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. הרב אשכנזי ויתר רבני חב"ד ניסו למנוע זאת, וכתבו אל הרבי:

אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו.

פנייה זו מתחברת לסיפור ששח הרב אשכנזי באותם ימים, באוזני אנ"ש שהתכנסו בכ"ה אדר בכפר-חב"ד, על-פי החלטתם של הרבנים. הרב אשכנזי סיפר, כי בכ"ז שבט, ניחם הרה"ח ר' בנימין ויליגער ע"ה, ממוסדות צאנז-קלויזנבורג, את הרבי, והרבי התעניין אצלו אודות מצב בריאותו של כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג.

לשאלתו של הרבי, האם האדמו"ר אומר תורה, השיב הרב ויליגער: "לעיתים נדירות בלבד". הגיב הרבי, כי על חסידיו של האדמו"ר לתבוע ממנו שיאמר תורה. ענה הרב ויליגער, כי האדמו"ר מקלויזנבורג זקוק לכוח לשם כך, והשיב הרבי: "חסידים מעניקים כוח!"

הרב אשכנזי סיים ואמר: "הדברים הינם הוראה עבורנו, שבכוחן של התאספותנו, תפילותינו ובקשותינו, לפעול בעניינים הנוגעים לפנימיות נפשנו בימים אלה, והכול יודעים אודותם, עד שאין צורך לבארם".

יצוין אף לסיפורו של הרב אשכנזי, על כך שלאחר הסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, לא חפץ הרבי להתוועד בי"ט כסלו, והמשפיע הרה"ח ר' שמואל לוויטין ע"ה נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו פעלו והרבי ירד להתוועדות.

אולם, הפעם, לא התוועד הרבי בחג הפורים, וזאת כחלק מהפסקת ההתוועדויות בימי החול.

בית דין מיוחד

הרב אשכנזי שמע עוד בצעירותו בתל-אביב, כי בחג הפורים תשי"א, קרא הרבי לשלושה רבנים, ומינם לבית דין עבור עניין מסוים. היו אלה: "הרב משנחאי" - הרה"ח ר' מאיר אשכנזי, "הרב משצעדרין" - הרה"ח ר' אליעזר קרסיק, ששהה באותם ימים בניו-יורק, ו"הרב מז'לובין" - הרה"ח ר' ירחמיאל בנימינסון.

הרב אשכנזי ציין בהקשר זה, כי בב' ניסן תר"פ, בעת שנטמן גופו הקדוש של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, מינה הרבי הריי"ץ את הרב קרסיק ושני חסידים נוספים לבית דין, והתנה בפניהם, כי יוכל הוא לפנות את עצמותיו הקדושות של אביו אל קברי אבותיו הקדושים בליובאוויטש.

כסף עבור משקה

"בחג הפורים תש"ט", העלה הרב אשכנזי זיכרונות מילדותו, "התוועדה בביתו של סבי, הרב קרסיק, קבוצה מהפליטים החב"דיים, שיצאו מרוסיה במסגרת "הבריחה הגדולה" ועלו לארץ הקודש באותה שנה.

"שמחתו של סבי בפגשו את חבריו מהישיבה בליובאוויטש וסניפיה - אינה ניתנת לתיאור. בקבוקי המשקה נשלפו בזה אחר זה וההתוועדות נמשכה שעות ארוכות. בשעה מאוחרת, יצאו כולם לרחוב בשירה ובריקודים, כשהם מבוסמים היטב.

"סבי וסבתי לא חסו על כליהם שהתנפצו ועל רהיטיהם שנשברו במהלך ההתוועדות. תענוגם מעצם בואם של החסידים לביתם לא ידע גבולות. התוועדות זו נחקקה בזיכרוני למרות גילי הצעיר באותה עת".

המשקה שנשפך כמים, בהתוועדויות בביתו של הרב קרסיק, חימם את הלבבות יותר מכול. התוועדויות אלו נחרתו בזיכרונו של הרב אשכנזי, והוא סיפר, כי הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי ע"ה, שנמנה עם משתתפיהן, התבטא פעם באוזניו: "בסכום הכסף שהושקע באותן שנים בקניית משקה, ניתן היה לרכוש את כל כיכר מוגרבי".

מתוך הספר "הרב אשכנזי"



הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. החילוק בין המאמר בפורים תשכ לבין פורים תשמז - לעינינו
(2018-02-18 18:23:14)
הוא שבתשמ"ז זה היה כעין שיחה. שהרי מתשמ"ו ועד תשנ"ב לא אמר הרבי מאמרים בניגון מאמר, מלבד שני המאמרים המיוחדים שנאמרו בתשמ"ט בערב חג הפסח ובערב חג השבועות, והיו הפתעה גדולה.


© 2019 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן