קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







"אל תירא מאף אחד" • הרב דוד-מאיר דרוקמן
(יום שלישי, כ''ח אלול תשע''ז)
"נתקלים אנו לא מעט ברבנים הנושאים דבריהם ברמה וללא חת, ברם, מדובר בעיקר ברבנים כאלה שלא נבחרו על ידי השלטון. אותו סקטור של רבנים הממונים מכח מלכותא דארעא – דומני, שאחוזים באיזה פחד פנימי, "לא להסתבך", וככל שנוקפות השנים נראה שהם נרתעים מהשמעת דעת תורה כראוי, בגאון וברמה" • מאמר מיוחד לערב ראש השנה תשע"ח מאת רב העיר קריית מוצקין הרה"ג דוד-מאיר דרוקמן • למאמר המלא


הרב דוד מאיר דרוקמן

ברוסיה הסובייטית – אוי היה לו לאותו אזרח שהעז להסתובב ברחוב ללא תעודה מזהה. והיה אם נתפס אחד שכזה – מרה הייתה אחריתו.

מעשה שהיה, ויהודי נעצר על ידי שוטר הקג"ב (משטרת הרשע החשאית) כשהוא נטול מסמכים. כפסע היה בינו לבין השלכתו למרתף העינויים. אלא שהתמזל מזלו, ונקלע למקום הרב ל.מ. מאברכי חב"ד הממולחים באותה תקופה, וזה האחרון נקט בתכסיס יצירתי-גאוני: הוא התנפל על השוטר, וחיבק אותו ממושכות בחום, תוך כדי שהוא מרעיף עליו ביטויי ידידות: "אוי יאשא ידידי הטוב, מזמן שלא ראיתיך, אוי יאשא כמה טוב לראות אותך...". השוטר ששמו היה בכלל ארקדי ולא יאשא, לא מבין מה פשר חיבוק הדב הזה, אבל קשה הרי להשתחרר מחיבוק חברי.

והעיקר, תוך כדי כך, אותו יהודי שנתפס על ידי השוטר – 'לקח רגליים' וברח (לבסוף 'התנצל' הרב ל.מ. בפני השוטר, ואמר שהייתה לו טעות. הוא חשב 'לתומו' שארקדי השוטר הוא בכלל 'יאשא', הלא הוא ידידו הטוב משכבר ימים...).

ככה זה, כשמחבקים אותנו - קשה להיחלץ מזה...

מבואר בספרי חסידות, כי בעוד שעבודת ה' של חודש אלול היא בסימן של "אני לדודי" –הרי מראש השנה" מתחיל הסדר של "ודודי לי";
"שמראש השנה עד יום הכפורים הוא בחינת 'שמאלו' בחינת יראה, לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו יתברך. וכן קוראים לו 'המלך'...שאפילו בעולמות הנעלמים תיפול עליהם אימת המלך ופחדו, ומזה נמשך גם למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם .." (לקו"ת פ' ראה ד"ה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול). 

הווי אומר, שמשמעות 'הימים הנוראים' – "נוראים" מלשון 'נורא הוד' – שמלך מלכי המלכים מתגלה במלא הודו ו'נוראותו' ו'לופת' אותנו, מחבק את נשמות ישראל. "דרשו ה' – בהימצאו, קראוהו בהיותו – קרוב", המלך בכל הדר מלכותו הוא "בהימצאו'" ו"קרוב" אלינו, וכך 'מחבק' אותנו, עדי הוא גורם לנו – להתמוסס, ואו אז; "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון", ואפילו הדגים שבנהר, נופל עליהם פחד, א שרעק,
אלא, כיצד אמר הרבי מקוצק? יש מצבים שמלמעלה זורקים עלינו מים טהורים, ואילו אנו מצידנו, תפקידנו הוא - להסיר את 'החציצות', וזאת, כדי שמי הטהרה יגיעו עדינו.

בימי קדושה ויראה אלה, צריך הרי להשתדל להפך אך בזכותן של ישראל – לפיכך, נסתפק רק ברמיזה, וזאת, ברוח האימרה הנשמעת דווקא מבני דודנו הישמעאלים: אפשר לדחוף את ראשו של הסוס למים – אבל לשתות צריך הוא בעצמו".

מלמעלה באתערותא דלעילא דוחפים את הראש שלנו למים, וזאת, מתוך ציפיה, לביטול 'הנוגדנים' מצדינו, ומשמיא נשמעת במקור נשמותינו הזעקה" "שובו  אלי ואשובה אליכם"!. אל תהיו חלילה 'מבעטים'  - פתחו פיותיכם ורוו צמאון נשמותיכם במי הדעת הטהור הנזרקים ונשפכים בשופי בימים עילאיים דנן.

אכן, מכאן מסתעפת הנקודה הידועה הנוספת של ראש השנה: "יום דין".

המלך מתגלה, כאמור,  במלא עוזו ועיזוזו, ברם, אז מגיע תורו של הדיון והדין האם אתה יענק'ל ראוי להיות אזרח במדינת המלך. האם מקבל אתה עליך עול מלכות שמים באהבה, האם בטל אתה באופן פנימי למלך אותו אתה מכתיר בראש השנה. "ומלכותו ברצון קבלו עליהם" _"ברצון" דייקא.

*****

ומכאן, ובהקדים; אי אפשר הרי להעלות דברים בסיומה של שנה, ללא התייחסות מה לאירועי השנה החולפת. ברוח הדברים דלעיל, אסתפק בהעלאת נקודה אחת, והיא מתייחסת ומופנית לאלה האמורים להיות 'עיני העדה' , אלה היושבים 'על תקן' של 'מלכים', הלא הם  – מאן מלכי רבנן.

מהיכן נובעת ונשאבת בעצם 'מלכותם' של רבנים ומארי דאתרא – מן העובדה שהם אמורים להיות ה'צינורות' המעבירים לצאן מרעיתם את "דבר המלך ודתו", בכך הם הופכים ל'בעלי בתים' רוחניים על המקום בו הם מכהנים. איך אמר פעם הג"ר רפאל קוק זצ"ל רבה של טבריה לראש העיר שלו? "אני-הרב הוא ראש העיר, אתה – ראש העירייה". ודפח"ח.

אולי אני טועה: נתקלים אנו לא מעט ברבנים הנושאים דבריהם ברמה וללא חת, ברם, מדובר בעיקר ברבנים כאלה שלא נבחרו על ידי השלטון.

אותו סקטור של רבנים הממונים מכח מלכותא דארעא  – דומני, שאחוזים באיזה פחד פנימי, "לא להסתבך", וככל שנוקפות השנים נראה שהם נרתעים מהשמעת דעת תורה כראוי, בגאון וברמה.

אברא, בתוך עמי אנכי יושבת; זה אכן ניסיון לא קל. אני אישית, תחת ידי קלסרים עבי כרס מאזהרות "נו, נו, נו" שקיבלתי מכל מיני גורמים 'ממלכתיים' בעוון השמעת האמת ברבים. כן, יש מי שמעוניין, שרבנים יהיו חותמת גומי למהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם מה שמקובל אצלנו מדור דור. ולא אמנע מלהזכיר דמות רבנית שלא נרתעת מלהשמיע את האמת התורנית בקול רם – הלא הרה"ג ר' שמואל אליהו שליט"א רבה של צפת.

רואיינתי פעם באחד מכלי התקשורת, כאשר המראיין (דמות ידועה) התריס כנגדי: "היאך אתה מעלה בקורת נגד השלטון – אותו גוף שמממן את משכורתך?". שאלתי את אותו מראיין: "סליחה, וממי כבודו מקבל את 'לוקש' המשכורת? אלא מאי? אתה, השדרן, מקבל את משכורתך, אדרבה, במטרה שתוכל להתבטא בחופשיות ללא מורא של 'הפוליטרוק', ובכן לידיעתך, גם רב - נבחר ומקבל משכורתו מהשלטון, כדי ועל מנת שישמיע בעוז ובגאון את 'דבר ה' זו הלכה'", בגלל  זה, באופן רישמי עכ"פ, הוא התמנה לתפקיד 'רב' על ידי השלטון. לא 'רב מטעם' אלא 'מלך'! - כפי שפוסק הרמב"ם לגבי מלך בישראל; "שאין לו עליו אלא ה' אלוקיו".

***
"ואתה הוא מלך חי וקיים", זה לא רק ברמת ההצהרה - זו האמת הנוקבת והנצחית, והשנה ביתר שאת  - כי בכל שנה, בראש השנה, יורד ומאיר אור חדש ומחודש שלא היה מאיר עדיין מעולם, כמ"ש בתניא קדישא. אי לזאת,  רבנן ותלמידיהון בתוככי כלל ישראל ה' עליהם יחיו – ימשיכו, באופן דמוסיף והולך, לקיים את צוואת הצדיק רבי אליעזר לבנו מורנו הבעל שם טוב: "אל תפחד מאף אחד רק מה' בלבד"!

ויהי רצון שנזכה בהאי שתא להתגלות מלכות שמים בכל המובנים,  "שתקרע המסכים והמקטריגים אשר הם מבדילים בינך ובין עם ישראל" -להיוושע בדבר ישועה ורחמים בתקיעת שופר גדול של גואל צדק לחרותנו, בגאולה האמיתית והשלימה!


הרב דוד-מאיר דרוקמן בהגבהת התורה, אצל הרבי
הרב דוד-מאיר דרוקמן בהגבהת התורה, אצל הרבי

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן