תדהמה: מה עושה הרב החב"די בלב היכל ישיבת פוניבז'?

הרב דוד-מאיר דרוקמן מבכירי חסידות חב"ד עולה אל ישיבת פוניבז' ● בני הישיבה נדהמים לראות כיצד מתקבל החב"דניק בכבוד אצל ראש-הישיבה רבי אליעזר כהנמן ● יחד הם נזכרים בקשריו ההדוקים של הסבא, הרב מפוניבז' עם חב"ד ● גם ראש הישיבה רבי ברוך-דב פוברסקי חושף את שורשיו החב"דיים ודן באיחוי הקרע הישן ● ובהיכל הכולל נפעם הרב דרוקמן לראות את מאות האברכים, "גם אני", הוא מתוודה, "צריך להשיב לעצמי את האהבה הישנה לבני התורה" ● באדיבות "בקהילה"  לסיפור המלא

(יום שלישי, י''ג תשרי תשע''א)

אהרון רובין, בקהילה

יום שגרתי בחודש לא שגרתי. א-ל-ו-ל בישיבת פוניבז'. הבחורים רכונים על הסטנדר, עמלים על הדף הראשון במסכת מכות והרצינות ניכרת על פניהם.
ביום הזה מגיע לבקר אורח בלתי שגרתי.

מטבע הדברים, רבים מבקרים כאן יום יום אבל דומה כי דמות צבעונית כזו, המשתייכת לפלג החב"די המבקרת כאן בלב המעוז הליטאי, מזמן לא ביקרה כאן.
המדובר בהרה"ג רבי דוד מאיר דרוקמן, אחד מגדולי וחשובי חסידי חב"ד, רבה של קריית מוצקין, שברוח הפיוס פייסנית של אלול, שב אל הישיבה שקידשה בזמנו מלחמה בחב"ד.

הרב דרוקמן זוכה להרמת גבה. עיני כול תלויות אליו, לא כולם מכירים את האיש, אך משהם נחפזים לברר ולוודא במי מדובר, ההפתעה נמהלת בסקרנות. מה לחב"ד ולפוניבז'?

לשוב לימי הקדם

אבל לא איש כהרב דרוקמן יתחשב במבטים התוהים שננעצים בו. "בחודש הזה", הוא אומר, "על פי משלו המפורסם של הרה"ק בעל ה'תניא' זצוק"ל, 'המלך', קרי הקדוש ברוך הוא, נמצא בשדה וקרוב לכל אחד מבני ישראל, וראוי גם לאיש הפשוט להידבק בדרכיו של מלכו של עולם, ולצאת אל השדה לעורר ולהתעורר בימים נשגבים אלו.

"חודש אלול הוא חודש התשובה", ממשיך הרב דרוקמן, "וביקורי בפוניבז' הוא בסימן של תשובה - לשוב למקורות ולאווירה של ניחוח הקדומים שהיה כאן בעבר. למעט כמה שנים שגם הן כבר חלפו, פוניבז' מעולם לא הייתה מזוהה כמעוז התנגדות לחסידות ולחב"ד. הביקור שלי - חלק ממטרותיו, הוא החזרת עטרה ליושנה - לימים המקוריים של פוניבז'".

הוא תופס את מקומו ליד הסטנדר, בסמוך למספר תלמידים ועד מהרה תופס עמם שיחה לימודית עמוקה. הם צוללים לנבכי הסוגיה ומעלים פנינים. לדידו, דומה כי השעון עצר מלכת באותם רגעים. הוא חש כאילו והינו אחד מרמ"י המקום, המנופף באצבעו בלהט בעיצומו של רשב"א מוקשה. הוא לא שוכח כמובן בתום הדקות הארוכות והמרתקות, לענג את שומעיו במספר אמרות חסידיות מעמיקות ולהטעימם מנופת צופה של החסידות.

מכאן הרב דרוקמן פונה לפגוש בראשי הישיבה ומנהליה, המקבלים אותו בלבביות מופגנת, בחום ובאהדה. הוא מוזמן אחר כבוד אל משרדי הישיבה, ופוגש את ראש הישיבה, הגאון רבי אליעזר כהנמן. הרב דרוקמן מפיג מיד את המתח ושולף עובדות וסיפורים המעידים על הקשר המשפחתי ויחסו המיוחד של גאב"ד פוניבז' לחב"ד ולמשנתה. הרב דרוקמן מזכיר לגר"א, כי השדכנים של הוריו, היו חסידי חב"ד (הרב נחום גולדשמיד ז"ל ורעייתו הרבנית חייצק'ה גולדשמיד-גוראריה ע"ה) למרות שהם לא היו ב'מקצוע' שדכנים, אלא היו ידידים קרובים של בני משפחת כהנמן.

השיחה גם נסבה על העיר פוניבז' והשניים מעלים ניחוחות היסטוריים מאותם ימים רוויי הוד: "שאר בשרי רבי אברהם ליסון מכפר חב"ד", מספר הרב דרוקמן, "היה כולו תמימות קיצונית ויושר מופלא ומעולם לא בדה דברים מליבו. הוא היה תושב פוניבז' ותלמיד בישיבה, והוא סיפר לי, שכאשר סבכם הרב מפוניבז' היה נקלע לתפילה בבית הכנסת של חסידי ליובאוויטש ששכן בפוניבז' סמוך לביתו, היה מידי פעם מטה אוזן לשיעוריו ב'תניא' של אביו המשפיע החב"די רבי שמואל צבי (הירש) ליסון הי"ד.

"אולי זה משום שזקנכם היה תלמידו של מרן 'החפץ חיים' זצ"ל, שבספרו 'משנה ברורה' מזכיר לעיתים תכופות את פסקי בעל ה'תניא'". הגר"א מהנהן בראשו, ומאשר כי כבר שמע את הסיפור בעבר.

השיחה גולשת לנושאים שונים על דא והא, והגר"א מציין שלמרות שסבו הקים ישיבה עבור יוצאי ליטא בעיקר, לא נמנע מלהכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו גם התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי.

"אני זוכר", מחזיר הרב דרוקמן, "שעשרות בחורים מישיבת פוניבז' היו מגיעים בשעתו להתוועדויות י"ט כסלו בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, כדי להאזין למשפיע החבד"י הרה"צ ר'  שלמה חיים קסלמן זצ"ל. אמר לי הגאון רבי דוד כ"ץ ראש ישיבת 'משכן יעקב' בחיפה ותלמיד מובהק להגרי"ש כהנמן, שהוא וחבריו היו מגיעים להתוועדויות של הגאון החב"די וגם להתוועדויות המשפיע המפורסם רבי חיים שאול ברוק זצ"ל".

האישים מזכירים את ביקורו של הרב מפוניבז' בארה"ב לשם גיוס כספים לישיבה, ובמהלכה, בחודש אלול תש"ט ביקר את כ"ק האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצוק"ל. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש. במכתבו לרב, משנת תשי"ט מציין הרבי זצוק"ל, את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד מלפני המלחמה, ומעלה על נס את חכמתו. ככל הידוע, הרב מפוניבז' גם ביקר ב'יחידות' אצל הרבי.

מרוסיה הסובייטית לפוניבז'

"היה הייתה דמות מופלאה בבני ברק", מספר הרב דרוקמן, "הרב החסיד רבי זלמן לייב אסטולין ז"ל שעלה מרוסיה הסובייטית. יהודים רבים הגיעו לשוחח עימו ולהתרשם מכוחו בתורה. הוא היה יהודי שהגיע מעמק הבכא, מקום בו אסור ללמוד ולחיות כיהודים, ולמרות זאת היה למדן גדול, ומדקדק בקלה כבחמורה. ר' זלמן לייב, מאידך, ביטל את עצמו. הוא פשוט לא הבין מה רוצים ממנו, וכי איך היה שייך אחרת? בבני ברק הוא התחבב במהרה על הדמויות הבולטות בעיר התורה ויצר קשרים הדוקים עם גדולי התורה בעיר שחיבבוהו מאוד.

"מדי פעם היה הרב מפוניבז', שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה הפכה לקבועה, ופעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד. בנוסף ל'שקלא וטריא' בסוגיות הש"ס, היה ר' זלמן לייב חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב נהנה מאוד לשמוע אותם. פעם, כשאמר בפניו פירוש מסוים שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו".

ואם בר' זלמן לייב עסקינן, מזכיר הרב דרוקמן אפיזודה משעשעת: "פעם ניגש אליו גיסו מגיד המישרים הנודע, הגה"צ רבי יעקב גלינסקי, וניסה למונעו מלומר את המשפט שהיה שגור על לשונו "איך בין א פראסטער איד" (הנני יהודי פשוט), תוך שהוא מכין אותו להתאקלמות בחברה החדשה 'על פי הכללים', "תשתדל שלא לומר לכל שהנכם יהודי פשוט, כאן זה לא רוסיה, עלולים עוד להאמין לכם"… אך ר' זלמן לייב הגיב בפשטות "ומה הבעיה? זה אכן כך!"
תלמידיו של רבי זלמן לייב, היו הגאונים רבי יעקב ורבי גרשון אדלשטיין, והם כינוהו 'מורם ורבם המובהק', שמרו עמו על קשר הדוק לאורך השנים והיו מבקרים אצלו, משתתפים בשמחותיו והרגישו כבני משפחתו.
את ההערכה אליו ניצל רבי זלמן לייב להוספה באהבת ואחדות ישראל. "דמותו העידה על הכוח הנצחי של התורה, כשהוא מואר בתורת החסידות המגלה את הכוחות הנעלמים בנפש ונותנים את היכולת להמשיך את היהדות אף במקומות החושך. די היה לראותו בלבד כדי למנוע דיבורים נגד חסידי חב"ד, שהוא נמנה עליהם".
"בנו רבי דוד, נכנס ללמוד בישיבת פוניבז'. הוא סיפר שבשהותו שם היה מניח בישיבה את שיחותיו של הרבי מליובאוויטש. בין התלמידים היו מחרחרי ריב ואלה היו ממתינים לרגע זה ומיד היו חוטפים אותם מעל השולחן וקורעים אותן לגזרים.
"כאשר סיפר לאביו, הוא התקשה להאמין, איך לאחר שנות מסירות נפש ברוסיה הסובייטית, דווקא בארץ הקודש יפגוש בטינה כזו. הוא טלפן לגאון רבי גרשון אדלשטיין, שכבר אז היה מראשי הישיבה, והתלונן על כך. הגר"ג הבטיח לבדוק את הנושא. ואכן, בפעם הבאה שהביא את השיחות, הגר"ג שידע על כך בתיאום מראש, נעמד בצד וצפה במתרחש. הוא נדהם לראות את התלמידים קוראים את השיחות ונזף בהם קשות".
בשיחה מוזכרת גם - כהמשך לציון הקשר החם בין פוניבז' וחב"ד - הידידות המופלאה ששררה בין הגר"י כהנמן לרבה החב"די של בני ברק, הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל. לא אחת הגיע הגר"י לישיבת פוניבז' והשתתף באירועים. "כל זה מבטא את הקרבה והידידות שהייתה בבני ברק בין כל החוגים", מטעים הרב כהנמן.
אבל האם אפשר להתעלם, מהמחיצות שגבהו בעבר בין חב"ד לפוניבז'? "נראה לי", הוא אומר, "שהמחיצה הזו והמחלוקות של אותם ימים אינו משהו מהותי אלא מאפיין רק תקופה קצרה. התחולל, אם ניתן להתבטא כך, 'קצר' הקשור לתקופה מסוימת בין ראשי ישיבת פוניבז' ומנהיגי הציבור הליטאי לחב"ד, אבל הזמנים הללו עברו ותמיד הייתה הערכה עמוקה לתורת חב"ד ולחסידות".
ואיך יכול חסיד חב"ד לסיים שיחה, ללא אזכור נושא המשיח. והרב דרוקמן מספר למארחו, כי סבו הרב מפוניבז', הכין כסא בכותל 'מזרח' של הישיבה "לכבוד מלך המשיח". "ופעם איחלו לסבא שיחיה "עד מאה ועשרים", והוא הגיב "מדוע עד מאה ועשרים? מדוע לא תברכו אותי שאזכה לבנין בית המקדש ומלך המשיח".

הימים בישיבת חב"ד

זה עתה תם שיעורו של ראש הישיבה, הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, אותו מסר לצעירי הישיבה והגרב"ד יוצא מפתח חדר השיעורים ונפגש עם הרב דרוקמן. מתברר שהשניים הינם מכרים משכבר הימים והוא מקבל את פניו בברכת שלום עליכם חמה ולבבית במיוחד. "אני עוד זוכר", אומר הרב דרוקמן, "את השיעורים שהייתם מוסרים בעבר, לפני שנים רבות בחיפה. השיעורים הללו הם שיצרו אצלי בעקיפין את הזיקה לישיבת פוניבז' וראשיה".

הרב דרוקמן מספר על ימיו בחיפה ונזכר גם בביקוריו של הרב מפוניבז' בעיר: "הרב מפוניבז' היה כידוע אוהב ישראל ענק שאין כדוגמתו. לא היה אצלו הבדל בין ליטאים לחסידים, ספרדים או אשכנזים, פלג זה או מגזר זה, הכול היו חביבים ושווים בפניו בכל הנוגע לאהבת ישראל.

"אני זוכר, שבהיותי צעיר, הייתי בן בית ושהיתי רבות בצל קורתו של ר' יעקב כץ ז"ל, שהיה חבר כנסת מטעם פא"י וסגן ראש עיריית חיפה. על אף המחלוקות שהתקיימה אז בן פא"י לאגודת ישראל, הרב מפוניבז' קירב באופן אישי את כץ, ואף השתתף בשמחות צאצאיו. כץ עצמו השתתף פעמים רבות, ב'ירחי כלה' המפורסמים שיזם וייסד הרב.
"
כץ, שהיה רווי התפעלות ומוקסם מאישיותו של הרב מפוניבז', לא חדל לשוחח ולהעלות על נס בכל עת מצוא את דמותו רבת האנפין והמופלאה של הרב. כך שאף שאז לא הכרתי אישית את הרב כבר סיפחתי לקרבי, ניחוחות ורשמים עמוקים אודותיו. זו עוד סיבה מדוע אנו חשים עד היום קרובים ושייכים לכאן.

"למעשה", מוסיף הרב דרוקמן, "בגלל קשר הדוק זה, שבין הרב מפוניבז' לכץ, התקיים השיעור הפוניביז'אי בחיפה, שכן כץ ביקש לייסד כאן את השיעור והרב מפוניבז' שיגר את הגרב"ד לחיפה, על מנת למסור בה שיעור לתועלת התושבים.
"סיפר לי", מוסיף הרב דרוקמן, "הרב ברוך שמואל היישריק, תלמיד פוניבז' באותה תקופה, שהוא היה משתתף קבוע בוועד מוסר בבית המשגיח המיתולוגי של ישיבת פוניבז' הגה"צ הרב אליהו אליעזר דסלר זצ"ל. באחד הימים, בתום אחת משיחות המוסר, קם לפתע, הרב דסלר ואמר, "היום כ"ד טבת הוא יום ההילולא של בעל ה'תניא', הבה ונאמר 'לחיים'''. והרב דסלר הוציא מהמזנון שבביתו בקבוק 'משקה', חילק בין הנוכחים ואיחל למשתתפים 'לחיים'.

"דבר לא ידוע הוא", אומר הרב דרוקמן, "שהספר 'מכתב מאליהו' להגרא"א דסלר, מיוסד רבות על דברי חסידות שקלט הרב דסלר מהחסיד החב"די הגה"צ רבי יצחק הלוי הורוביץ הי"ד שהיה נודע בכינוי 'ר' איצ'ה מתמיד'. מאנגליה. היום לא כל כך מכירים דמות פלאים זו. הוא היה מגדולי חסידי חב"ד בדור הקודם ונודע כעובד השם מופלא. אף שהוא היה בדור הקודם, הוא התקבל כאחד מגדולי החסידים בדורות הראשונים של תורת החסידות. הוא התגורר ברוסיה אך היה נוסע רבות למען ענייני החסידות ונודע כשד"ר. בסופו של דבר עלה על המוקד על ידי הנאצים ימ"ש בכסלו תש"ב בעיר ריגא.

"כשהגר"א דסלר היה המנהל הרוחני של הכולל בגייטסהד, והרב איצ'ה היה מגיע לביקור היו השניים יושבים לילות שלמים ולומדים ספר ה'תניא' וחסידות. בעקבות זאת, גם בהמשך חייו היה הרב דסלר ממשיך בעצמו להתייגע בדברי ה'תניא'.
"הרב שניידר ז"ל מלונדון היה תמיד מספר על לימוד ה'תניא' של הרב דסלר, שבעת יגיעתו בלימוד זה, היה כורך סמרטוט לח על מצחו, מרוב המאמץ העיוני".
והרב דרוקמן ננער ושב לדלות מאוצר ידיעותיו הבלום סיפור מרתק נוסף, "בנו של ר' איצ'ה, הגה"ח רבי אליעזר הלוי הורוביץ זצ"ל העיד, כי שמע מפי הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל, שאביו הרב מפוניבז', לא הניח לשום דרשן, להיכנס לבית מדרשו בעיר פוניבז' על מנת לדרוש. שונים היו פני הדברים, כאשר ר' איצ'ה מתמיד הגיע לשם. הוא היה הדרשן היחידי שהתקבל בכבוד ובהערצה, ו'הותר' לו לדרוש בבית הכנסת המקומי של העיירה".

"אבי מורי, ראש הישיבה זכרונו לברכה", אומר הגרב"ד, "הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל היה כידוע גם הוא ר"מ בישיבת אחי תמימים של חב"ד בתל אביב, מייד לאחר שעלה לארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם השניה, כיהן שם כר"מ. אף שלא למדתי בישיבה שהיתי בה רבות.

"כך הכרנו את 'החוזר' הידוע הגה"ח רבי יואל כהן,  הגאון רבי שלמה (שלוימקה) ברמן זצ"ל למד גם הוא שם והיה חברותא של רבי יואל. בנוסף להיותם ידידים מובהקים, אבי מורי התבטא אז על רבי יואל, שכונה בפינו 'יואליק', שיש לו ראש טוב יותר, מאשר אחד מטובי ומופלגי הלומדים בישיבה, שנודע לאחר מכן כאחד מגאוני הדור". מציין הגרב"ד בחיוך.

והרב דרוקמן מזכיר לגרב"ד, כי לפני שנים רבות כאשר היה עדיין צעיר ועול ימים, ביקר במעונו לצורך ענין אישי. משתמה השיחה ההיא, ליווהו הגרב"ד עד מחוץ לביתו בכבוד רב. "אולי עלי לבקש מחילה, על שטרחתם למעני, וכיבדתם אותי בכבוד שאינו הולם אברך צעיר", הוא מחייך והאישים נפרדים בלבביות.

להרבות אהבה גם אצלי

הרב דרוקמן סר גם לביקור בכולל המפורסם שממול הישיבה המתקיים ב'אוהל קדושים', במבנה יושבים מאות אברכים העמלים בתורה מתוך הדחק, והרב דרוקמן מביע את התפעמותו. "הלב מתרונן ומתרחב, כאשר רואים איך בסייעתא דשמיא, התורה אינה מונחת בקרן זווית, ויושבת כעטרה בראש לומדיה".

ביקורו בכולל, מותיר בו רושם רב, וכאשר הוא סר לביקור אצל מנהל הישיבה, הרב מאיר בולאק המארח את האורח הדגול במשרדיו באולם 'קוראל', הוא מציין אותו בהשתאות. אף כאן, עולה לדיון טיב היחסים שבין ראשי הישיבה לתורת חב"ד.

"גם המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל היה מגזע חסידי", טורח הרב דרוקמן לשטוח את כל הידוע לו באוזני הרב בולאק, "ובודאי לא התבטא חלילה מעולם נגדה.

"כך ידוע לי שכאשר הגיעו מספר תלמידים בשעתו, לביקור חולים אצל הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל באחרית ימיו, ניסה מאן דהוא לפעור פיו כנגד חב"ד. אך הגר"ש מחה בו נמרצות והגיב בחריפות: 'בארבע אמות שלי לא ידברו נגד חב"ד'".

עד כה, נסובות השיחות בעיקר על הגדולים הליטאים. כאן מבקש הרב דרוקמן להעלות גם שני סיפורים לא ידועים על יחסו של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לעמלי תורה ולפוניבז': "הרבי ערך כמה פעמים בשנה, מגביות מיוחדות בקרב חסידיו, שנועדו לשם תמיכה בבני תורה ההוגים ועמלים בה, ללא יגיע כפיים. "תורה לשם תורה וללא פניות", כלומר שלא על מנת לקבל על עצמם אצטלא של רבנות כלשהי. את הכספים שיגר לאברכי כוללים במקומות שונים בארץ. הדבר מלמד על החיבה וההוקרה הרבה של הרבי ללומדי תורה בכל מקום באשר הוא".

בפי הרב דרוקמן סיפור נוסף המלמד, כי גם בתקופות שבהם יהום הסער, הרבי התעלה והפעיל שיקול דעת עניינית ורוחנית בלבד: "היה זה כאשר הגאון רבי חיים יעקב גולדוויכט ראש ישיבת 'כרם דיבנה', עבר לפני האדמו"ר בעת חלוקת הדולרים, וביקש להיוועץ בו, אודות בנו שהיה מחשובי תלמידי החכמים בכולל פוניבז'. הגרח"י שאל את הרבי, האם ראוי שבנו ייטול על שכמו אדרת תורנית כלשהי, כמו ר"מ בישיבה או מרביץ תורה אחר, או שמוטב שימשיך לשבת ולהגות בכולל. הרבי השיב שעדיף שימשיך לחבוש את ספסלי בית המדרש בפוניבז' וימשיך להגות בתורה כדרכו".

"אכן", מסכים הרב בולאק, "כיום שוררת אחדות ושלווה וברוך ה' 'אכשר דרא'. הוסרו מחיצות רבות והדורים רבים יושרו, אבל עדיין יש לדעת כי אין להקצין ולהפריז בכל צד, ואין לטשטש בין עולם מושגים או מונחים חסידים או ליטאיים, לבין קביעות שאין ביניהם לבין רוחניות ולא כלום. צריך להיזהר לא לטשטש את הגבולות.

"לא מכבר, אחד מתלמידיה של פוניבז', נמשך לתורת חב"ד ונטש את הישיבה, כשהוא מתאקלם במהירות במסגרת החדשה. הוא היה ליהודי ירא שמים יקר וחשוב, אולם כפי שלפעמים קורא מצטרף לתנועה ולמסגרת, הופך לאדוק יותר מזה שנולד בה, הוא הפך לקיצוני מידי. באחרית ימיו ביקש למכור את החלקה שרכש לו אביו בחלקת פוניבז'. "איך יתכן", אמר אותו יהודי, "שאני חסיד חב"ד אטמן בחלקה ליטאית?" מכך גם צריך להיזהר". אומר הרב בולאק.

אבל הרב דרוקמן שב ומעלה את יפעתו של המקום, ומתייחס גם לביקורו ב'אוהל קדושים'. "פעם הגיע לארץ אחד ממכריי. ביקשתי להראות לו את עולם התורה המתפתח בסייעתא דשמיא ופורח בימינו בארץ ישראל. הידעתם לאן הבאתי אותו? לישיבת פוניבז' ולכולל האברכים הגדול שלצידו", מסכם הרב דרוקמן וחיוך רחב משתפך על פני האורח והמארח.

"זוהי פוניבז' המקורית", מתרפק הרב דרוקמן, ומזכיר שוב למה בעצם הגיע לכאן, "באתי לעורר את האהבה הישנה שהייתה, ובודאי בפנימיות גם קיימת היום, לפוניבז' האמיתית, וכשאני אומר ה'אהבה הישנה' - כוונתי כמובן גם אליי - כי גם אצלי הלב מתרונן לראות ברוך השם, המוני בחורי חמד ואברכים עמלי תורה הגודשים את ספסליה של הישיבה שבמרומי הגבעה. כן ירבו! ויוסף ה' עליהם ככם אלף פעמים".

***
מבכירי רבני חב"ד

הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, נולד בשנת תש"ז בירושלים למשפחת חסידי קרלין ומילדותו התגורר בקרית מוצקין, שם כיהן אביו כנציג פא"י-מזרחי בעירייה.

הוא למד בישיבת כפר הרוא"ה ובמהלך השנים התקרב לחב"ד ולמד בישיבות חב"ד בלוד ובכפר חב"ד. בשנת תשכ"ז נסע ללימודים בישיבת חב"ד המרכזית בניו יורק. לאחר חזרתו לישראל המשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת בירושלים.
לאחר נישואיו ניהל את הסמינר למורות "בית רבקה" בכפר חב"ד ושימש כרב צבאי. בשנת תשמ"ב החל לכהן כרב שכונה בקרית מוצקין, ובשנת תשמ"ז הוכתר כרבה האשכנזי של העיר.

הרב דרוקמן הוא מבכירי רבני חב"ד והינו גם חבר המטה העולמי להצלת העם והארץ ועורר סערה בשל קריאתו, בזמן ההתנתקות, לסירוב פקודה. בניו וחתניו מכהנים כרבנים חשובים בכל רחבי תבל.










תגובות לכתבה
אין כרגע תגובות לכתבה זו