קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







תשרי של מהפך ותקווה ● הרב זושא וולף
(יום ראשון, כ''ח תשרי תשע''ג)
חודש תשרי תשע"ג ייחקק בדברי הימים החב"די שלאחר ג' תמוז כתשרי של תקווה ועידוד, תשרי של מהפך ● פעולותיהם המבורכות של פעילי "ועד תלמידי התמימים" השפיעו למעשה לא רק על האורחים שבאו לחודש תשרי כ"י, אלא על כלל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל ● הצלחת הפעילות בחודש תשרי והחזרת עטרת כבוד ליובאוויטש לבית חיינו גם נוסכת עידוד ותקווה רבה בשאר האתגרים ● בסיומו של חודש תשרי בחצרות קודשינו, הסופר ומחבר סדרת הספרים "ימי תמימים", הרב זושא וולף, כותב ל-COL טור מיוחד על הפעילות המהפכנית של ה'ועד' תשרי של תקווה

תשרי בליובאוויטש תשע"ג: מאות דיווחים, גלריות, וידאו
הרב זושא וולף

שורות אלו נכתבות במוצאי שבת בראשית תשע"ג, שעות ספורות לאחר שהגבאי בבית הכנסת טפח על הבימה והכריז כמנהג חב"ד "ויעקב הלך לדרכו". בכך ניתן האות לסיומו של חודש השביעי והמשובע, והיציאה אל ימי החורף האפרוריים ועבודת ה' השגרתית של ימי החולין.

חודש תשרי ה'תשע"ג ייחקק בדברי הימים החב"די שלאחר ג' תמוז כתשרי של תקווה ועידוד, תשרי של מהפך.

כבר בשלהי חודש אלול, כאשר התחילו לזרום הידיעות המרעננות מ"בית חיינו" על פעולותיהם הכבירות של "ועד תלמידי התמימים" בארגון "הכנסת אורחים" ואש"ל מלא לאלפי התמימים ואנ"ש שבאו לשהות בחצרות קדשנו בחודש תשרי – נרגש היה כי ציפיותיהם ומשאת נפשם של כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל להחזרת כבוד הבית וכבוד ליובאוויטש הולכים ומתממשים.

ככל שנקפו הימים והשבועות, והתבררה גודל ההצלחה של פעולות ה'ועד' בימי חודש תשרי, הלכה והתבהרה התמונה המשמחת.

לאחר שמונה עשרה שנה בהם מצד סיבות שונות ומשונות נבצר היה לשהות בחודש השביעי ב"בית חיינו", נכבש "בית חיינו" ב"שטורעם" על ידי מאות מתלמידי התמימים בארץ הקודש, והמראות והקולות של חודש תשרי ליובאוויטשאי-חסידי ב"ליובאוויטש שבליובאוויטש" שכבר הלכו והתעמעמו - חזרו במלא זהרם, מתוך ידיעה והכרה ברורה שלמרות ההסתלקות והחושך הכפול ומכופל על שאין אנו רואים את הרבי בגוף גשמי, הנה "דער רבי איז דא".

הגמרא במסכת בבא בתרא (קכא, ב) מביאה כי אחד הטעמים לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב" – "עולא אמר יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל".

גם אם ההשוואה אינה מדוייקת בתכלית, אבל בוודאי אלו הם ימי בשורה לחסידי חב"ד, אשר לאחר שנים ארוכות שהיו "פרדסאות" שמנעו מקהל החסידים והתמימים לעלות לרגל, התבטלו מניעות אלו כמעט לחלוטין.

גם אם עדיין לא זכינו למצב של "לא היו ימים טובים לישראל", ובוודאי רחוקים אנו מ"ימים טובים" כאשר איננו רואים את רבינו בגוף גשמי ו"נוטל כבוד מבית חיינו", ואין לנו לא הקפות ולא כוס של ברכה, לא התוועדויות ולא מלך ביופיו, אבל עידוד ותקווה רבה לקהל אנ"ש בוודאי יש כאן.

ועל דרך המובא במדרש (קהלת רבה) בביאור הפסוק "מחצתי ואני ארפא", שאת אותה המחיצה שיצר הקב"ה וחצצה בין עליונים ותחתונים, הנה ו"אני ארפא", מלשון רפיון, שיחליש ויבטל את המחיצה – הנה מעין זה, המחיצה שחצצה מאלפי חסידים לבוא אל "בית רבינו שבבבל" בחודש החגים התרופפה לבלי שוב, ושוב הדרכים עמוסות, כמאז ומקדם, אל ליובאוויטש שבליובאוויטש בחודש השביעי, הלוך ומוסיף, אנשים נשים וטף.

חודש תשרי מהפכני זה הראה גם קבל עם ועולם את התופעה המופלאה שאין לה אח וריע בעולם: מאות רבות של תלמידי התמימים, מובחרי ישיבות חב"ד מכל מרחבי תבל, אשר במשך למעלה מחודש ימים, משלהי חודש אלול ועד סוף חודש תשרי, אין להם בעולמם אלא תורה ועבודת ה' בלבד.

הרחק מן הבית ומן ההורים, ללא מסגרת מחייבת וללא משגיח שעומד על גביהם, עסקו התמימים – חלקם ב"בית רבינו שבבבל" וחלקם בד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע באוהל הק' - בעבודת התפילה, בלימוד התורה נגלה וחסידות בשקידה ובהתמדה בחיות ובהתלהבות, ב"שטורעם" בלתי נלאה של מבצעים בכרך הגדול, בהתוועדויות חסידיות עם טובי המשפיעים – ללא יום ורגע אחד של בטלה, או עסקי חולין של קניות טיולים והנאות המותרות. "ליובאוויטש לעבט", פשוטו כמשמעו. 'מה זרעו בחיים – אף הוא בחיים'.

פעולותיהם המבורכות של פעילי "ועד תלמידי התמימים" השפיעו למעשה לא רק על האורחים שבאו לחודש תשרי כ"י, אלא על כלל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל.

ארבעת הקובצים החסידיים רבי הערך והתוכן, רבי הכמות והאיכות, שיצאו על ידם בחודש זה, וכן י"ט גליונות העלון היומי "ליובאוויטש שבליובאוויטש" הגדוש ברוח חסידית מרעננת ובתכנים מרתקים בפרסום ראשון – הודפסו ונקראו בשקיקה על ידי אנ"ש והתמימים בכל רחבי תבל, איחדו אותם עם אורחי חודש השביעי שהשתתפו עמם ברוחם ובנשמתם, והרוו את נפשם הצמאה.

לא יהיה זה יומרני לומר, כי כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל מוקירים בימים אלה ומעלים על נס את כל האברכים והתמימים החסידיים היקרים והמוכשרים שעסקו בפעילות זו, ובראשם הרה"ח רב הפעלים ובעל מרץ ר' שמואל חיים רייניץ, אשר לו התודה הברכה וההוקרה שהוביל במרץ חסידי, בנועם הליכות ובמאור פנים, ובתוקף הראוי מבלי הבט אל כל מונע ומעכב, את המהפך ההיסטורי של תשרי תשע"ג ואיתו עמו הרב צבי הירש אלטיין.

ואתו עמו, הנגידים החסידים שהוזילו מכספם וזהבם בסכומים אדירים לסיפוק אש"ל מלא ביד רחבה לקהל האורחים והתמימים בחצר ליובאוויטש, ובראשם הנדיב ושר החסד הרה"ח ר' אברהם לוקשין ואתו עמו הרב שניאור מינסקי אשר בוודאי יזכה לשפע ברכה והצלחה בעסקיו, וימצא מאה שערים.

פעילים אלו ופעילות זו הוכיחה שוב אשר "אין לך דבר העומד בפני הרצון", ואת הפתגם הידוע "מאזשיעש, ניא חאטשיעש".

אתגרים אדירים שנראו היה במשך שנים כבלתי אפשריים ובלתי ישימים, הוכתרו בהצלחה מרשימה. כאשר חוברים יחד האנשים הנכונים והמסורים עם הכוחות המתאימים בהתנהלות הנכונה ובתוקף הנדרש, ומעל הכל, בדביקות במשימה למען כבוד ליובאוויטש ולמען כבודו של רבינו ללא חשבונות ושיקולים אישיים – ניתן להצליח בכל.

הצלחת הפעילות בחודש תשרי והחזרת עטרת כבוד ליובאוויטש לבית חיינו גם נוסכת עידוד ותקווה רבה בשאר האתגרים עמם מתמודדים חסידי חב"ד ליובאוויטש בכל אתר ואתר – בראש ובראשונה האתגרים הכלל חב"דיים הנוגעים למוסדות הכלליים והמרכזיים של חב"ד-ליובאוויטש ול"בית חיינו", וכן לכל מוסד חב"די, כל שליח באשר הוא, וכל חסיד באופן פרטי.

אם אתגר שנראה היה לבלתי אפשרי נפעל בהצלחה באופן ש"מלכתחילה אריבער", הרי שאין לך אתגר, משימה ויעד חסידי, פרטי או כללי, שנדרשים אנו להשיגו אשר הוא בלתי ניתן להשגה, ורצונו של רבינו יתממש.

"ויעקב הלך לדרכו". בצאת חודש תשרי, נקח עמנו את ה'חבילות' הרוחניות העמוסות שכל חסיד התעשר בהם באופן פרטי, ביחד עם 'חבילות' העידוד והתקווה שקיבלנו מ"ליובאוויטש שבליובאוויטש", לפרקם בעבודת שנת ה'תשע"ג, תבוא עלינו שנת גאולה.

(צילומים: מנדי הכטמן וארכיון)
(צילומים: מנדי הכטמן וארכיון)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן