קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







ראש-הישיבה שלי ● גולשי COL כותבים על הרב כץ ע"ה
(יום ראשון, כ''ג חשוון תשע''ה)
חמישים שנה הוא ליווה רבבות תלמידים בישיבת 'תומכי-תמימים' המרכזית בכפר-חב"ד, חמישים שנה הוא חינך דורות של חסידים. לכל אחד ואחד מהתלמידים יש זיכרון מיוחד מראש-הישיבה הגאון הגדול רבי יעקב כץ ע"ה ● בעקבות פטירתו, הוחלט במערכת לאפשר לגולשים מרחבי הארץ והעולם לשתף בסיפורים ובאפיזודות מראש-הישיבה, באמצעות מערכת ההערות בכתבה המלאה  ראש-הישיבה שלי

(צילום: ארכיון)
(צילום: ארכיון)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. כמה מילים
(2014-11-16 14:24:47)
ראש הישיבה שלי, זה הוולבו הלבנה הישנה שמגיעה כל יום, כמו שעון שוויצרי בשעה 10.30 ועוזבת בשבע.
ראש הישיבה שלי, זה ההומור החינני, ההערות שתמיד לוו בחיוך מוכיח, העיניים החודרות שמבט קל שלהם הספיק לי ללמוד בשקידה ובהתמדה.
ראש הישיבה שלי, זו המסירות וההתמדה שראיתי אצלו, גם אחרי שחלה והחלים, זו תשומת הלב שהעניק לכל תלמיד שהרגיש את הדאגה האבהית שלו.
ראש הישיבה שלי זו הצביטה שהרגישו היום אלפי תלמידים בלב והאבדן האישי.
זהו ראש הישיבה שלי, יהי זכרך ברוך.
2. אבידה גדולה לליובאוויטש!!!
(2014-11-16 14:44:07)
3. אפיזודה
(2014-11-16 14:46:00)
כשלמדתי בישיבה בכפר, נגנבו לי התפילין באחת מנסיעותיי ל770. בתקופה שאח"כ, עד שקניתי חדשות, יענקל שם לב שאני מתפלל אחרי כולם. כששמע מה הסיבה, הביא לי למחרת מביתו תפילין של אביו. הוא אמר לי שאינו יודע מה מצבם, ולכן אתפלל בהם ואח"כ אניח תפילין של אחד הבחורים. התפילין היו אצלי במשך תקופה עד שקניתי חדשות.
4. אמירה מעניינת
(2014-11-16 14:47:25)
כשהתחלתי את לימודיי בכפר, ניגשתי פעם עם חברותא לשאול שאלה את הרב כץ. החברותא שלי התחיל במילים: "הרב, לא הבנתי כאן..". הרב כץ קטע אותו: "אתה לא חייב להבין. מה השאלה?"...
5. הרב כץ זצ"ל
(2014-11-16 15:14:28)
למדתי בישיבה 8 שנים ישבתי מימינו של הרב כץ ומול הרב פוטרפס זצ"ל
אני יוכל לכתוב כמה חידושים ותשובות ששמעתי ממנו בכמה סוגיות הש"ס אבל אני מעדיף לכתוב על האדם.
הרב כץ , שאלתי אותו למה הרב לא אומר שיעור בישיבה? והוא ענה לי כדי להגיד שיעור צריך קודם להגיד סברא לא נכונה, ולעשות פלפול למה זה לא נכון, ואני לא יודע לעשות זאת.

זה הרב כץ, אדם ישר בכל חיו גאון אמיתי ועניו מכבד את תלמידיו בקי בכל הש"ס איש אמת ואמונה
תנצב"ה
6. הרב כץ זה הרב של הבית כנסת שלי
(2014-11-16 15:29:39)
שגם בשמחת תורה האחרונה שלא הרגיש טוב המשיך לרקוד עם הספר תורה בכזאת אהבה! נתגעגע כל מתפללי בית כנסת "אברהם" רחוב אליעזר 2
7. א' התמימים הלומדים בישיבה
(2014-11-16 15:33:01)
המדהים ברב כץ היה אופן הלימוד שלו בגמרא, מי שלמד איתו ודיבר איתו בסדרים בישיבה
(וגם במבחנים שלו היה ניתן לראות זאת) ראה פשוט גאונות בלימוד הגמרא בפשט, זכורני שכמה וכמה פעמים הרב כץ ירד לחדר אוכל לראות מה המצב אחרי שבחורים התלוננו בפניו על האוכל, הוא היה אחד שבאמת היה אכפת לו מהבחורים, וכל הבחורים ידעו זאת, אין מילים לתאר את הכאב, הייתי רגיל לראות אותו כל יום מגיע לישיבה, ואת הוולוו המיתולוגית שלו חונה ליד הישיבה. אבל ברור לנו שמה שיכול לגרום לו נחת רוח עכשיו הוא רק שנלמד ונגדל להיות תלמדי חכמים, הוא היה חדור והחדיר בישיבה את הלימוד. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן
8. הפגישה האחרונה
(2014-11-16 15:40:17)
הפגישה האחרונה /

היה זה ביום שישי של פרשת וירא, כבכל ערב שבת נסעתי עם בן דודי מ"מ שי' י. למחלקות השיקומיות בתל השומר לעשות שם מבצעים ולזכות את הרבים בהנחת תפילין.
עודי מניח תפילין לא' מזקני עדות המזרח מודיע לי בן דודי שי' כי הרב חיים פרוס (חתנו של הרב כץ) יושב בפתח אחד החדרים ברקומה שמתחתנו.
עודנו מדברים, ירדנו קומה, פנינו לשמאלנו - המסדרון היה ריק. כעבור כמה רגעים יצא הרב פרוס מא' החדרים וברכנו לשלום.
אחר כמה רגעים שאלנו הרב פרוס למקום לימודנו, כשענינו כי אנו לומדים בכפר, הציע לנו הרב פרוס להיכנס ל"ראש ישיבה"..
אודה, לא נעים הייתה לי המחשבה שאכנס והראה את מורנו במצבו הבריאותי הרעוע, ולמזלי הרב, הרב ישן באותה שעה ופגישתנו נדחתה.
כשסיימנו את מסלולנו הקבוע, כבר 'הונח' אצלנו שנבקר אצלו, כבר סידרתי בראשי את הסוגייא שלמדנו באותו השבוע, ותכננתי את דברי...
הגענו שוב לחדרו, הוא היה ער, הוא ישב על מיטתו, ידיו מחזיקות את ברזלי המיטה, ראשו כפוף ונפול, בגדיו בגדים רגילים ולא של חולים, שלייקעס ובלי משקפיים. בחדרו שהו באותה שעה חתנו - הרב פרוס, וחתן חתנו - הרב גורביץ.
נכנסנו לחדרו ובירכנוהו לשלום, הוא הביט בנו ממושכות והפטיר בהומור האופייני לו: אני כבר הנחתי תפילין היום...
"אני מתאר לעצמי" עניתי לו, ושאלתי להרגשתו.
"אתה מתאר לעצמך, שאם המצב היה טוב לא הייתי כאן" השיב, הנהנתי בראשי, לא היה לי מה לומר...
התחלתי לפרוס באזניו את הסוגיא הנלמדת בישיבה, את שיטתו בא' מהנושאים הנידושים, אך הוא לא כ"כ אחז ראש, והוא לא זרם אם העניין, הפסקתי מיד, שוב לא היה לי מה לומר...
נכדו הרב גורביץ סיפר לנו ש"כשסבא היה חולה בשנת ה'תש"מ שלח מכתב לתלמידי הישיבה בו ביקש שילמדו לזכותו, את המכתב תלו בפתח הישיבה, וכשראו הרב אפריים וואלף שלחו לכ"ק אדמו"ר, ומכתב זה שהה על שולחנו הק' של כ"ק אדמו"ר עד שהחלים סבא", הרב כץ הנהן בראשו ואף השלים פרטים בסיפור.
הרב פרוס התערב, וביקש מראש הישיבה שיעביר דרכנו מסר עבור כלל התלמידים.
הרב כץ שוב הרים את ראשו, הביט בנו, וביקש מאיתנו שנמסור לתלמידים שילמדו לזכותו ולהחלמתו, שיחשבו עליו בישיבה, וכי הוא לא הפסיק לרגע לחשוב עלינו, ובעזרת ה' בקרוב הוא יחזור למקומו, לישיבה.
הוספתי, כי אף שהשנה היא שנת השמיטה מ"מ ה"חרישה" ו"הזריעה" שהוא תמיד היה מדבר עליהם שייכים גם, ובעיקר, השנה.
נפרדנו, לא ידעתי כי היה זה פגישתי האחרונה איתו, ופגישתו האחרונה עם תלמידים. אך הרגשתנו אז הייתה כי הוא אופטימי, וכמו תמיד, הוא עוד יחזור..
נדהמתי לשמוע עתה על הילקחו מאיתנו לשמי רום, יהיו דברינו לעילוי נשמתו, ובקרוב ממש יקויים היעוד ד"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, נאו!
9. הרב כץ שלי
(2014-11-16 15:43:17)
10. דרך אמיתית בלימוד
(2014-11-16 15:47:37)
אחד מאימרותיו הזכורות לי היטיב: בתחילת לימודיי בישיבה בכפר. ניגשתי מספר ימים לאחר תחילת הזמן לשאול שאלה באחת מהתוספותים בתחילת החומר לאחר ששאלתי- וענה בטוב טעם כדרכו -העיר לי בעדינות האופיינית תוך כדי צבית לחי רכה... שגם כשיש שאלה אפשר להמשיך בלימוד ולא להיתקע והראיה שגם התס' בעצמו לעיתים נשאר בשאלה ובכל אופן המשיך וכתב את התס' הבא........ כזה היה האיש באימרות שפר שנונות החדיר בנו את דרכו המיוחדת בלימוד חבל על דאבדין דלא משתכחין. יהי זכרו ברוך!
11. הרב כץ שלי
(2014-11-16 15:49:22)
גם אחרי עשרים שנה מזמן לימודיי בישיבה. ר׳ יענקל עדיין דמות עוצמה בעיניי. בן תורה עם ניחוח של דורות קדומים עם הבנה לנפש בחור ב2014. פקחות בני ברקית עם ביטול גמור לנשיא הדור. דיסטנס בתכלית ללא איבוד היכולת לחבור לתלמיד. שילוב נדיר של עילוי עם רטוריקה מרגיעה ומסבירה. שליטה מלאה על זאל של 250 תמימים כ״י ללא הרמת קול ועוד ועוד. גם השובבים חיבבוהו למרות הגערות מפעם לפעם. ר׳ יענקל השכיל ללמד מהו ראש ישיבה חסידי... יהי זכרו ברוך...
12. הרב כץ שלי
(2014-11-16 15:54:58)
גם אחרי עשרים שנה מזמן לימודיי בישיבה. ר׳ יענקל עדיין דמות עוצמה בעיניי. בן תורה עם ניחוח של דורות קדומים עם הבנה לנפש בחור ב2014. פקחות בני ברקית עם ביטול גמור לנשיא הדור. דיסטנס בתכלית ללא איבוד היכולת לחבור לתלמיד. שילוב נדיר של עילוי עם רטוריקה מרגיעה ומסבירה. שליטה מלאה על זאל של 250 תמימים כ״י ללא הרמת קול ועוד ועוד. גם השובבים חיבבוהו למרות הגערות מפעם לפעם. ר׳ יענקל השכיל ללמד מהו ראש ישיבה חסידי... יהי זכרו ברוך...
13. ה"ראש ישיבה" שלי
(2014-11-16 15:56:32)
נער הייתי וגם בגרתי ובכל פעם כאשר נפגשתי ושוחחתי
עם ראש הישיבה עדיין היית לי יראת כבוד ורוממות מראש הישיבה
חשבתי שזה משהו פרטי... אישי...
אך המעניין הוא שכאשר שיתפתי את חברי לתחושותיי הבנתי כי איני בן יחיד...
וגם הרבה מחברי חשו כך
היפה הוא שתמיד תמיד גם לאחר שנים עשור ועשוריים התחושה הייתה אותו דבר
ותמיד הרגשנו כי אנו תלמידיו
14. ברוך דיין האמת
(2014-11-16 16:07:43)
הדיבור הוא כלי שרת של הנפש להתבטאות, אך האותיות הם דברים נפרדים לגמרי ( ולכן תינוק שמבין את האותיות אבל ייתכן שהוא לא יבין את התוכן מאחר שהאותיות נפרדות) ובכן אי אפשר לתאר במילים את שעובר על התמימים שהכירו אותו למדו איתו, רק מילה אחת והיא: כאב, כאב עצום
15. ראש ישיבה - שכל כולו תורה!
(2014-11-16 16:11:58)
תמיד היו מדגישים אצלנו שהייחודיות של הרב כץ היא, שאין לו בעולם עוד שום ענין חוץ מהלימוד בישיבה. הוא לא אוסף כסף עבור הישיבה ולא עסוק בעסקנות של כלל אנ"ש - אלא כל עיסוקו בעולם הם הבחורים.
כל אחד - ובמיוחד הבחורים הגרים בכפר - זוכרים את המראה המדהים של הוולבו הנכנס בחצר הישיבה בימי החופש!! גם אז הרב כץ היה ממשיך להגיע לישיבה ולשבת וללמוד בזאל.

חבל על דאבדין,
דמות ייחודית של אהבת תורה.
16. איכפתיות ומסירות
(2014-11-16 16:32:04)
באחד המבחנים איתו, אודה ולא אבוש שלא ידעתי כ"כ טוב, וע"כ התישבתי לכתחילה באחד השורות האחרונות כדי לבלוט כמה שפחות.לא האמנתי שאחרי המבחן הוא ניגש אלי ואמא לי בחביבות "פעם הבאה תשב בשורה הראשונה אני רוצה לראות אותך".
זה היה הרב כץ גם כשהעיר לבחור ההרגשה היתה שכל כולו מסירות ואיכפתיות אף פעם לא בכעס אלא בסבר פנים ובדרך זו הוא הצליח באופן הכי חזק לגרום לבחורים לתפוס את עצמם.
הצביטה בלב שמרגיש היום כל בחור,היא הביטוי הכואב ביותר למסירות היוצאת דופן שלו לכל אחד בפרטיות.
שנכה בקרוב ממש לראות אותו חזרה ושיהיה לו יותר נחת מאיתנו.
17. ראש ישיבה - גם בפעילות
(2014-11-16 16:54:00)
לפני 40 שנה בהיותי בישיבה חשקה נפשי לצאת ל"מבצעים" בבקעת הירדן ולאחר התלבטויות יצאתי ללא קבלת רשות והייתי מספר ימים בפעילות, וכשחזרתי קרא לי ראש הישיבה ואמר לי אני כל הזמן דאגתי איפה אתה מילא לא ביקשת רשות מגיע לך עונש אבל לכל הפחות תודיע איפה אתה שלא נדאג לך ואמר בפעם אחרת לפחות תודיע.
18. מיהו הרב כץ בשבילי
(2014-11-16 16:56:34)
מי הוא הרב כץ בשבילי ? , אני זוכר שכשנכנסנו לישיבה בשיעור א פחדנו לגשת לרב כץ בהתחלה לשאול שאלה או שסתם לבקש ממנו אישור כל שהוא, היה לו הליכה זקופה ומבט חודר , מספיק היה שהיה נועץ עיניו במרחק ניכר בחברותא מסויימת שלרגע הסיחו דעתם מהלימוד ,ומיד היו אלו מחזירים את פניהם לגמרא , זה לא היה ״ יראת העונש ״ אלא באמת יראת כבוד ! . אחרי חודשיים בישיבה אזרתי אומץ וניגשתי למקומו המרוחק מה של הראש הישיבה הרב כץ . התיישבתי מולו ושאלתי איזה שאלה בתוספות שהיה לי , אני זוכר אותו חושב שניה ואז במבט חודר, קצת מפחיד, לוקח את ידו ומכה בי בידו מכה של חיבה ועם חצי חיוך אומר ״ אני לא מבין את השאלה שלך ״ ומיד מסביר את התוספות באופן ישר שכל השאלה בכלל לא מתחילה .. כשחזרתי למקומי הבנתי מי הוא הרב כץ מצד אחד עם הליכה ומבט קשוח אך מצד שני מתחת לקשיחות יש הרבה אהבה וחיבה . מאותו פעם כבר לא היססתי לשאול את הרב כץ שאלות אף שידעתי שאם השאלה לא תהיה מדוייקת ונכונה הרב כץ לא יהסס להגיד לי מיד שהשאלה לא במקומה , אני זוכר שפעם ניגשתי אליו אם איזה שאלה שהיה לי ומיד כששמע את השאלה אמר לי בחצי חיוך האופייני רק לו ״ לא מתאים לך לשאול כזאת שאלה ״ כשהייתי שואל אותו איזה שאלה לפעמים היה אומר שיבדוק לי את העניין ,לפעמים זה לקח יום לפעמים כמה ימים, עד שהיה קורא לי לענות על השאלה אבל תמיד היה זוכר שהוא צריך לענות . זה היה הרב כץ בשבילי היה בו קשיחות מצד אחד ומצד שני מאחורי הקשיחות היה הרבה רוך ואהבה ! יהי זכרו ברוך !
19. ראש ישיבה ללא הפסקה
(2014-11-16 17:21:33)
למדתי אצלו לפני יותר משלושים שנה ואני מרגיש עד עכשיו תלמיד שלו, המסירות והאכפטיות שהקרין מלוים אותי תמיד. ההגיון הבריא בהבנת הסוגיה היו לשם דבר עם הגיון חד חתך את הסוגיה לעומקה. ואי אפשר היה לצאת ממנו ללא הבנת הסוגיה לעומקה. כל אחד היה אצלו תלמיד חבר. עם כולם דיבר בגובה העינים. כמה חבל שאי אפשר לראות את החיוך המלטף שלו. ולשמוע עוד הסבר נפלא ועמוק שמתישב בדיוק בפשט הגמרא.
20. חבל על דאבדין
(2014-11-16 17:33:45)
העבק:
מאת תלמידו חיים ל. :

כמה סמלי הגשם כעת. השמיים בוכים הבוקר ללא הרף.

הרב כץ שהיה נקרא בפי הציבור בפשטות ר' יענקל היה איש אמת, איש מיוחד מאוד מאוד ותלמיד חכם עצום.

כתלמיד שלו בעבר בישיבה אספר 3 דברים ש"תפסו" אותי, דווקא לא מדרך לימודו המעמיקה אלא מהדרך ארץ ואישיותו המיוחדת:

1. כשבאתי להיבחן לישיבה נכנסתי להיבחן והשתוממתי ממראה משרדו הפשוט לאין שיעור של הרב כץ, כסא עץ מהזאל, שולחן קטן ודהוי שראה ימים טובים יותר, ארון ברזל פשוט עם ספרי לימוד ומיטת ברזל פשוטה כמו של הבחורים בפנימיה ועליה מזרן ספוג דקיק .כשרצו בשעתו להתקין לרב כץ מזגן כדי שיוכל לנוח קמעה בשעות ההפסקה בימי הקיץ המהבילים, הוא סירב באומרו "הבחורים ישנים בחדרים עם מאוורר בלי מזגן , גם אני אסתדר בלי מזגן" הפשטות והצניעות שכ"כ קשה למצוא היום...
2. ייקור ממון הישיבה, לא פעם ראיתי את הרב כץ עובר בכיתות הלימוד כשהן לא בשימוש ומכבה את האור, מרים לעיתים מהריצפה כוס או מזלג שהוצאו מחדר האוכל ונזרקו בחצר. וכו'

3. פעם הרב כץ קרא לי אליו ביום חורפי, חשבתי אולי עשיתי משהו לא בסדר וכו' אז הוא אמר לי "ראיתי אותך הולך היום בחוץ בלי סוודר, נכון שאתה בחור צעיר וחזק אבל בחוץ קר ואתה חייב סוודר"

חבל על דאבדין ולא משתכחין
21. הרב שהציל לי את החופה
(2014-11-16 18:03:52)
ביקשתי מהרב יעקב כץ זצ״ל לערוך את החופה שלי ואמר לי להביא שתי כתובות אחת נוסח חבד והשניה נוסח
ספרדי כששאלתי למה ענה לי ברמיזה אתה תבין כבר ובאמת בחופה אבי הכלה שמע את הסכום שאומרים בחבד 200 זקוקים נכנס ללחץ ואז הרב אמר לו הנה רשום בכתובה הספרדית 500 אלף שקל וכך עברה בשלום החופה ובכלל היה כמו אבא בישביל כולם יהי זכרו ברוך אמן
22. In one minute
(2014-11-16 18:04:24)
Some students from overseas came to HaRav Kats z’’l and complained that new talmidim who just arrived from Gruzia were making too much noise.
The Rosh Yeshiva looked at told us with a smile said, “what do you want? That I should expel them from the Yeshiva”. The case was closed in 1 minute.
He had an extraordinary memory and remembered ever one first name even after 20 years.

חבל על דאבדין ולא משתכחין
Yaacov Spitezki
23. מי יתן תמורתו?!
(2014-11-16 18:22:23)
הרב יעקב כץ שלי. הוא ראשית כל תלמיד חכם שתוכו כברו כולו 100 אחוז אמת, בכל שאלה שהיה נשאל היה עונה בפשטות ובראש ישר ואיך שכל הסבר שלו נתפס בכל מילה של תוספות או רש''י. שמירת הזמנים שלו כבחור צעיר על אף שהיה כבר בן 70 פלוס היה מודל לחיכוי מהי שמירת הזמנים של הסדרים, היראה ממנו היה כמובא בתניא יראה לא של פחד אלא יראת הרוממות משקדנותו בתורה ללא שום פשרות, גם בימי חוליו בשנת סב סג הגיע לזאל על אף מראהו החלש והכחוש. בשבתו בזאל פשוט לא פסיק פומיה מגירסא, פשוט כולו אומר תורה, יחסו אל כל בחור כיחס אב אל בנו. היה כול לחזור על תשובתו כמה פעמים עד שבחור היה מבין. רבות אפשר עוד לכתוב . מי יתן תמורתו?! אין ספק שגם בשמים ימליץ טוב על רבבות תלמידיו. הכותב בדמע רב . ומי שאמר לעולמו דיי יאמר לצרותינו דיי.

24. חבל על דעבדיו ולא משתכחין
(2014-11-16 18:25:35)
לפני עשרות שנים הרב כץ נעדר מהישיבה עקב מצב בריאותו הוא כתב מכתב בקשה לשמור על הסדרים ראו מתוכן המכתב שמצב כל תלמיד ותלמיד נוגע לו לעצם הנפש ולא מטריד אותו שום דבר בעולמו רק הישיבה והתמימים יודע ה׳ ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה ענק שבענקים אדיר שבאדירים.
25. הראש ישיבה הלא נשכח והנארץ
(2014-11-16 18:26:55)
הרב כץ ע"ה זה היה לפני כארבעים שנה מאז שלמדתי בישיבה אני זוכר שנגשתי לשאול את הרב כץ בתוספות ואנחנו קוראים ביחד את התוספות ואני שואל את השאלה והרב כץ עונה לי אני לא יודע! וכעבור רגע או שתיים הוא לוחץ לי את היד ועונה לי תשובה בתוספות התשובה כל כך הגיונית ומשכנעת פשט עמוק ומסודר, היה ראש ישיבה אבל גם לבבי מאוד.
מאז פגשתי אותו בכמה הזדמנויות שונות ותמיד כשפגשתי את הרב כץ הייתי מלא הערצה כלפיו מהאצילות ומדבר איתך בחביבות ובגובה העניים היה נעים הליכות וראו אצלו את אהבת ישראל שלו את הביטול שלו לרבי זיע"א וכן היה מעביר בבית הכנסת ב"ב שעור בחסידות והתלמידים מאוד אהבו לשמוע יהי זכרו ברוך "חבל על דאבדין ולא משתכחין".
26. אכפתיות
(2014-11-16 18:58:23)
הרב כץ ע"ה ירד פעם לארוחת ערב וכשראה שאין מספיק אוכל הוציא כסף מארנקו וביקש מא' הבחורים לקנות כמה עוגות ולהביאם לבחורים.
27. אחד הבחורים
(2014-11-16 19:11:53)
הרב כ״ץ שלי, אני לא יכול לכתוב מאומה, מאז הבשורה המרה ,אני לא מפסיק לבכות, היית לי מורה , רב, ראש ישיבה, אבא , אני בטוח ששם למעלה מאוד שמחים, אותנו השארת שבורים ורצוצים, מתגעגע אליך, צדיק נסתר
28. הרב קנה פיצה
(2014-11-16 19:41:30)
אם אני זוכר טוב הוא נכנס לחדר אוכל ובחורים התלוננו הוא הוציא כסף וקנה פיצה לבחורים כפי הזכור לי אבל אני זוכר אותו קורא לאחד מאנשי צוות המטבח מספר פעמים ומעיר לו על דברים שבחורים התלוננו.

אני זוכר שהעיפו את אחד הבחורים בישיבה. הלכתי כמעט לכל איש צוות אפשרי ואף אחד לא היה מוכן להחזיר אותו אף על פי שהיה פה סכנה שהוא ידרדר וירד מהדרך.

רק כשישבתי עם הרב כץ במשרדו הרעוע בישיבה הוא הסכים להחזיר אותו זו גדולה של ראש ישיבה
29. אתגעגע אליו
(2014-11-16 20:07:35)
יענקל כץ היה מורה לחיים
30. אב התמימים
(2014-11-16 20:58:21)
אין מילים על האבידה!!!
31. אני חושב כמה יפה היה אילו בסוף כל תגובה כאן היה
(2014-11-16 22:05:44)
מתנוסס כאן שמו של הכותב.
איזה פסיפס מרהיב היה זה.
32. אחד שמתפוצץ מכאב
(2014-11-16 22:19:59)
היה חתן של הרב יחיאל מיכל גולדברג ז״צל מחשובי אנשי ירושלים
33. תלמיד
(2014-11-16 22:40:18)
אוי רבה גיוואלד מה נעשה בלעדיו?
34. לא זכיתי ללמוד אצל הרב כץ
(2014-11-16 23:29:52)
כן, למדתי בישיבה אחרת... ואף על פי כן הכרתי את דמותו היטב, אם דרך אחים שלמדו אצלו, חברים, מימרות שונות שלו שריחפו בחלל. כשנולד בני הבכור, הזמנתי אותו להיות הכהן בטקס פדיון הבן, והמאורע זכור לי היטב עד היום
אני חושב שהרב כץ לא היה ראש ישיבה רגיל. הוא היה הראש ישיבה של כל הראשי ישיבות. כמעט כל הראשי ישיבות של חבד למדו אצלו בשלב כזה או אחר, או שלמדו אצל מי שלמד אצלו, ולכן הוא בעצם היה הראש ישיבה של כולם. כי כל הישיבות הם סניפים של תומכי תמימים.

אני חוזר כעת מהלוויה שלו. היו שם מכל גוני הקשת בחב"ד. ממש כולם. כל אחד הרגיש צורך לבוא, כי באמת זה היה מאורע מאחד. ומי יתן והאחדות הזו תימשך לעד.
35. סיפר לי רב חשוב
(2014-11-16 23:35:35)
כשהיה תלמיד צעיר בישיבה כדרכם של בחורים סיכם את המפרשים על הגמרא במחברת כשראה אותו ר יענקל כץ ביקש ממנו המחברת התבונן בה מעט ואמר לו דע לך שאת הסיכום החשוב ביותר הוא לסכם בקצרה את מהלך הגמרא, דעת רבא אביי וכו, לאחר מכן מה שיטת רשי בענין ומה שיטת התוספות, החשיבות הגדולה ביותר היא לא לכתוב הרבה מפרשים, אלא דווקא הבהירות בסוגיא היא הדבר החשוב ביותר
36. דרכו בלימוד היתה הבהירות בסוגיה
(2014-11-16 23:52:41)
ר יענקל התנגד ללימוד פלפני יותר מדי. הוא הדריך את תלמידיו להבין היטב את מהלך הסוגיה כמו שהרבי הרש"ב כותב בעץ החיים לאחר שלומדים את הגמרא להבין מה היתה השאלה והאם התרצן מסכים עם סברת המקשן רק שכאן בסוגיה מדובר בענין אחר, או שהתרצן חולק על ההנחה(סברא) של המקשן וכו. ומה שיטת רש"י ומה שיטת תוספות ובמה הם חולקים ובמה הם מסכסכימים. כללו של דבר בהירות בדף הגמרא עצמו ולא להתפשט להרבה מפרשים וחקירותשלרב מבלבלים את הלומד, ויוצא קרח מכאן ומכאן. הבהירות בסוגיה היא דרכה של ליובאוויטש ולא כמו במחוזות אחרים שהלומדות טישטשו את הלימוד האמיתי. ר יענקל זה הלמדנות החבדית האמיתית שהיא הלמדנות האמיתית של עם ישראל
37. הלב בוכה
(2014-11-17 00:55:34)
האמת, עזבתי את הישיבה לפני כ10 שנים. באופן טבעי "יענקל" לא ממש העסיק את מחשבתי בשנים האחרונות. שליחות, ילדים, למי יש זמן לחשוב בכלל. היום הכל צף. נכנסתי לאולם הישיבה והנה "יענקל" שוכב בזאל. יענקל שוכב?! זה הרי תרתי דסתרי. הראש ישיבה שלנו היה יהודי שלא יכולת לתפוס אותו ברגע אחד של חוסר עשיה, של דיבור מיותר, תמיד ממוקד, ברור ויציב. תמיד יציב וזקוף! יציבות ששידרה - אני פה! אבל אבל תפסיקו ללמוד לרגע. ראש ישיבה אמיתי שהמחיש לנו בעצמו מאן מלכי רבנן.
זה היה ביום חול רגיל אחד. הסדר מתחיל ב15:45 באותו יום הגעתי ב15:50. יענקל חיכה לי בכניסה, "מענדל" הוא אמר, "מה השעה אצלך"? "אני יודע הרב שאיחרתי" עניתי לו, "אבל מה הרב בא אלי בתלונות? שהרב ילך לבחורים שנמצאים בפנימיה ולא מתכננים להגיע לסדר בכל, אני באתי ללמוד" "מענדל" הוא אמר שוב ואחז את ידי בין שני ידיו, "מי שלא רוצה לבוא וללמוד אתו אין לי ענין, אבל אתה רוצה ללמוד ואכפת לי ממך ואני מבקש שמחר תבוא בזמן" הוא חייך אלי בחמימות אבאית ואז הזדקף שוב וחזר לעיין בגמרא.
גאונות אמיתית משולבת בחום ורגש זה היה ראש הישיבה שלי,
תחסר לי מאוד.
מענדל
38. תמים במעשיו
(2014-11-17 01:06:26)
תמים במעשיו


זכרונות רבים מימי שבתנו על ספסל הישיבה עולים וצפים ביום זה בו התבשרנו על לכתו של הרב התמים הר' יענקל כץ. דמות ראש ישיבה חסידי במלא מובן המילה. אישיות המואסת בגינונים ובשטיקים של כבוד מדומה. סברותיו הישרות כסרגל היו מזוככות מסברות בטן אשר אין להם שחר.

היה זה בתחילת החורף לפני כשני עשורים, כשר' יענקל הרים את ראשו מתוך דף הגמרא במסכת כתובות. הוא הישיר מבטו לעברי וסימן לי לגשת אליו. “יש כאן יהודי חסידי מתומכי הישיבה בשנים עברו שהלך לעולמו. משפחתו הקדישה כמה סטים של ספרים לזכרו. בבקשה הואל נא להכין הקדשה שתונצח על גבי הספרים". השבתי בחיוב תוך כדי שהוא מושיט לי פתק עם השם להקדשה.

לאחר הפסקת הצהרים הצגתי לפניו את ההקדשה מודפסת ומוכנה לאישורו. לפני שם הנפטר הוספתי את התואר "הרה"ת". ר' יענקל הישר את מבטו אלי, נתן מכה קלה על זרועי ואמר בארשת רצינות:”הנפטר היה תמים. זה מילא את כל ישותו. זה היה כל החיים שלו. בבקשה, אם זה לא קשה לך תשנה את "הרה"ת" ותכתוב את התואר "התמים" בשלימותו. כך חזר על הדברים פעם
נוספת לוודא שמשמעות הדברים חלחלו...
אולי זאת הסיבה שחשתי צריבה בליבי כשראתי את המודעה על פטירתו של הרב כץ בה נכתב 'הגאון הגדול' במקום התואר שאיתו הוא כל כך הזדהה בכל נימי נפשו - “התמים".

מסתבר שר' יענקל היה לא רק תמים בדיבורו אלא גם תמים במעשיו. לא אשכח את ערב כ"ב שבט תש"ס בעת דמדומי חמה. ניגשנו באמצע ה'סדר', והדלקנו נרות נשמה בזה אחר זה על בימת ארון הקודש שמאחורי מקום מושבו של ר' יענקל. עם סיום ה'סדר' ניגשתי כחזן לתפילת ערבית. כשסיימתי את ''עלינו לשבח'' נשמע לפתע קדיש- יתום ממקומו של ר' יענקל. משסיים, פנה אלי,:”נו, תגיד משניות". ואמר את הקדיש לאחר המשניות.
לאחר התפילה התקבצו התמימים סביבו והוא דיבר בהפלאת הרבנית חי'ה מושקא וציין את העובדה שבצניעותה הרבה היא הסתירה את גדולתה מעיני כל.
39. זכרון בגעגועים
(2014-11-17 02:33:25)
זכורני אבלחט"א ששאלתיו בישיבה אם אוכל לצאת לקייטנה בבית חב"ד כמה ימים על חשבון הישיבה והסביר לי באריכות רבה שפעם הייתה התלבטות כזאת בינו לר' מענדל פוטרפס בעניין דומה ושאלו את הרבי והרבי אמר שתמים תפקידו בעיקר ללמוד (התוכן). כמו כן היה לבבי מאוד וממש לא מתנשא ונתן הרגשה מאוד אישית ולבבית התעניין באמת וניסה להסביר באריכות ובסבלנות נדירה היום כשאני חושב על זה אני הרבה יותר מעריך את זה. ונקווה שיפעל להביא את משיח מייד
40. הכותל המערבי
(2014-11-17 02:41:34)
פעם הוא שאל אותי אבלחט"א איפה מתפללים מי שלא מתפלל מעריב ברבע ל7 ואמרתי לו שיש מניין ברבע ל10 אז הוא סיפר לי שכשהגיעו בחורים ליטאים ללמוד בישיבה והוא שאל אותם איפה הם מתפללים תמיד הם אמרו לו שהם מתפללים בכותל המערבי והוא לא הבין איך זה כל יום.. עד שאמרו לו שמתכוונים לכותל המערבי של החדר.. אז הוא אמר לי לא משנה מתי העיקר שהוא שמח שיודע שהם מתפללים במניין. רואים במעשה זה הרבה אכפתיות אישית.
41. תניא בע"פ
(2014-11-17 02:47:15)
סיפר לי אבלחט"א פעם שהוא למד בישיבה בפוקינג אצל ר' ניסן ושם למד את כל הליקוטי אמרים בע"פ! והתלמידים היו לפעמים מטיילים שם על מסלולים ישנים של מטוסים וחוזרים על תניא בע"פ
42. הכהן הגדול מאחיו
(2014-11-17 03:06:32)
לפני כשנתיים וחצי נולד בננו בכורנו. התקשרתי אליו וביקשתי שיואיל לפדות את בננו. הרב לא נענה בתחילה וכבר כמעט התחלתי להתייאש. אני אישית לא למדתי בישיבה בכפר אבל הייתי מאוד קשור לישיבה. ואז עלה בדעתי להזכיר זכות אבות.. סיפרתי לרב שאני בן של פב"פ והוא תלמיד של הרב. והרב נענה. ראיתי את האהבה שהוא רכש לתלמידו (ולבנו) למעלה מ30 אחרי שהוא למד אצלו.
ברור שהמעמד של הפדיון היה יוצא דופן ואף שזה היה במקום שליחותנו ושם איתנו כמה כוהנים אך כולם הבינו בפשטות שכאן מדובר במשהו אחר.
43. תמים
(2014-11-17 07:09:43)
רבי ומורי , חזרתי מהלוויה, לא מסוגל לתפקד, אתם קולטים הוא לא יגיע לישיבה מחר, ואולי כן , עם משיח צדקינו
44. עצוב , כואב, גיוועלד
(2014-11-17 07:22:54)
ענק שבענקים, לא היה ולא יהיה כמותו
45. לא מצליח להרדם מכאב
(2014-11-17 07:26:43)
היו לרב קשרים עצומים מעולם לא לקח טובת הנאה לעצמו, רק לישיבה
46. הרב יענקל
(2014-11-17 07:46:39)
אני הייתי בחור קצת שובב אני זוכר שפעם הוא קרא לי ואמר אל תהי׳ה בור ריק אני זוכר שדבריו השפיעו עליי מאוד משום מה חשתי שזה מאוד אכפת לו ועדיין דבריו מהדהדים במוחי משום מה המשפט הזה נחקק במוחי אולי בגלל הדרך היחודית שבה הוא אמר את״ז אל תהי׳ה בור ריק
תמיד הערצתי את הפשטות המיוחדת שלו
חבל על דאבדין ולא משתכחין
אזכור אותך לעד תנצבה אני בטוח שהוא יהי׳ה מליץ יושר בעבור התמימים הבוגרים ועבור כל עם ישראל
47. מנגב את הדמעות
(2014-11-17 07:51:56)
גדול כים שברינו, אוי מי יתן לנו תמורתו? אהבתי אותו מאוד , מי יתן לנו תמורתו, לא ממשיך בישיבה בלעדיו , היה לי כאב
48. אבידה לתומכי תמימים
(2014-11-17 12:46:28)
כבוד הרב ע''ה היה אוההב מאוד את התמימים בחורי הישיבה

והעקר שנזכה שיהיה תחיית המתים בקרוב ממש.
49. בני ברקי שנדהם
(2014-11-17 15:13:04)
בתור בני-ברקי שהכיר את רב מהיכרות חיצונית, ר' יענקל היה נראה לי כאדם תמים ופשוט.
עד שיום אחד מאן דהו סיפר לי שאותו ר' יענקל הוא ראש הישיבה הגדולה בכפ"ח, ישיבה של מאות בחורים.
עמדתי נדהם!
היהודי הנחמד והפשוט הזה שאף פגשתיו לא פעם במקוה, ונוהג בעצמו על וולבו פשוטה וישנה, (ולא יודע לכבד את עצמו כראש ישיבה בסדר גודל כזה) הוא ראש ישיבה גדולה?!!
היה קשה לי להאמין לדבר!
היום אחרי שאני קורא את התגובות המספרות על גדלותו בתורה ועל צניעותו אני נדהם עוד יותר.
הלוואי שנלמד ממנו!!!
50. סיפורים מרגשים!
(2014-11-17 16:22:54)
51. הוא היה אומר
(2014-11-17 19:46:30)
2 אמרות שהיו שגורות בפיו לפני כ30 שנה: 1) אני לא רוצה לשמוע תירוצים, אני רוצה שלא יהיו קושיות (כשבחורים הסבירו לו הסברים שונים ומשונים) 2) חש בראשו יעסוק בתורה ויבין שאין לו ראש, וממילא אין מה שיכאב (כשבחורים התלוננו על כאבי ראש)
52. התורה הזאת לא תהא מוחלפת
(2014-11-17 23:23:45)
ושבתי לבד בזאל הריק יום אחרי ג תמוז תשנד. היה נדמה שאין עולם ואין טעם להמשיך בכלל ח"ו.
ואז נכנס ר יענקל, הבעתי בפניו את מחשבותי.
"התורה הזאת לא תהא מוחלפת". הוא אמר בפשטות. איננו יודעים ואיננו מבינים, אבל ממשיכים.
מילים פשוטות שנתנו לי כח אדיר.
53. כמה סיפורים
(2014-11-18 00:35:39)
על פי דברי הרבי אחרי יו"ד שבט תשי"א שאמנם אין מספידים אבל מספרים סיפורים:
א) פעם נסעתי עם הרב ז"ל מהישיבה ע"מ למסור שיעור תניא בב"ב (אגב בדרך כלל היה שומע קלטות של "מעשה כרב" בנסיעה) וכשנודה לו על כך סיפר לי שיה מוסר פעם באחד הישובים במרכז שיעור תניא קבוע וכשנסע ורבי דווח על כך ולפני חזרתו קיבל הוראה לעשות התוועדות וש" בטח ימצא דברים ממה ששמע פה שיוכל למסור גם לפי רמת ההבנה של המשתתפים בשיעור"
(אגב זה סיפר שאנשי השיעור היו מהנוהגים לומר קדיש דרבנן לאחר דברי תורה וכשעשו את סעודת הסיום על התניא הגיע גם הרב יעקב לנדא ז"ל וכאשר נעמד משהו מהקהל לומר קדיש עצרו באומרו ,קדיש אומרים על נפטר תניא זה דבר חי...")
ב)שמעתי ממנו בישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש":
כשהיה אצל הרבי (כמדומני בתשכ"ב) הלך למבצע שופר יחד עם הרב ביסטריצקי לבית סוהר וביקשו מהם תהודה מזהה וכיון שלא נשאו זאת עליהם ביו"ט הראו להם את הבלנק של המכתב כללי שיצא לקראת ראש השנה ואישרו להם להכנס... (סיפר גם שהיה שם כלוא יהודי בבידוד ולא אפשרו להם לדבר איתו וכשתקעו לו בשופר בכה)
"והחי ייתן אל ליבו"
54. כל כולו אכפתיות לתמימים
(2014-11-18 01:30:34)
55. זכרונות צפים
(2014-11-18 05:02:04)
קשה להאמין שהאדם החי הזה כל כך איננו. הישיבה שלנו לעולם לא תחזור להיות כמו שהיא.
זכיתי ללמוד בישיבה לפני כעשור, ודמותו עדיין מלווה אותי במשפט הקבוע שלו, כשהיה שואל נו מה יהיה? והיית עונה בעזרת ה' - הוא היה מגיב מיד "לא - עזרת ה' מובטחת, עזרתך נצרכת".
מדת אמת ליעקב, איך לא היה מוותר, סדר זה סדר, גם אם יש רק שניים בסדר כי בלילה התוועדו, ביום שישי לעולם ההסעות למבצעים לא יצאו לפני חצות, אפילו בימי החורף הקצרים, שהרי הרבי הורה לו ביחידות בשנת תש"ל, שילכו למבצעים התלמידים רק בערב שבת אחר חצות, ועל זה הוא לא וויתר אפילו בימים קצרים, כי כך הרבי הורה.
ומשום כך, בחור שרצה להישאר בבין הזמנים בישיבה, ידע שיוכל לקבל מהרב כ"ץ תלושים לארוחות, שהרי אין חופש בישיבה, וגם באב הישיבה ממשיכה כרגיל - כהוראת הרבי
האכפתיות שלו לכולם, הביקורים בחדר האוכל, ההתמדה, המבט.
אוי, המבט, לא היה צריך לומר כלום, רק היה מסתכל על הבחור, והבחור היה מוריד עיניו ביראה, לא יראת העונש - כי לא היה מעניש כמעט, אלא יראת הבושת, יראת הרוממות.
פעמים רבות זכיתי לשבת איתו, היה מספר לי זכרונות, ותמיד בדייקנות, והיה חוזר ואומר, דבר בשם הרבי - חייבים לדייק. כמה החזיק ממחותנו הרב בערל שם טוב, וסיפר בהערצה על שזכה למחותן מקושר ואוהב הרבי.
הרב כ"ץ היה מקושר אמיתי, את חתונתו קבע ליום י"ד כסלו. לכאורה הראשון שכיוון לכך. היה נוסע לרבי בקביעות, ובפנימיות.
תענוג היה לראותו מתפלפל בלימוד עם הצוות בישיבה, הרב לנדא, הרב גולדשמיד, הרב שוויכה. כל בחור בתקופתנו זוכר את ארבעתם (יבחל"ח) עומדים בכניסה לזאל ומתווכחים יום אחר יום בריתחא דאורייתא על הסוגיות הנלמדות, כשלו שמורה תמיד המילה אחרונה והמכרעת.
ותענוג גדול יותר היה לשאול אותו שאלה בלימוד, עונה מיד מתוך סברה ישרה ראש בהיר, עומק הפשט. לא מצאת אותו לא מוכן לעולם, בקי היה הן בכל הסוגיות הנלמדות ישר והפוך, והן ברבותינו הראשונים עליהם. בקיאות רבה הייתה לו בשו"ע אדה"ז, לפי דפיו ועמודיו, וכשהיו באים לשאלו במהדורה החדשה- היה מבקש מיד להביא המהדורה הישנה גם שם זכורה לו צורת הדף.
זכינו להיות בצילו, אוי מי יתן לנו תמורתו
56. הצעה
(2014-11-18 05:04:56)
כדאי שתקפיץ שוב את התוכן גולשים על הרב כ"ץ לראש הדף ותעשה כותרת חדשה - 60 גולשים כתבו זכרונות מראש הישיבה וכדומה
אולי כדאי לעשות גם לבחור את הטוקבק הנבחר, זה תהיה תחרות מעניינת
57. עצוב
(2014-11-18 06:07:25)
אוי אוי אוי , מה יהיה בלעדי הרב שלי , חיכיתי שיחזור , אין תחליף לך רב יקר שלי , מתגעגע אליך, תתפלל עלינו שנוכל להחזיק מעמד בלעדיך
58. ענק בתורה וגאון באנושיות
(2014-11-20 02:51:23)
הרבה ראשי ישיבה יודעים ללמוד, אבל לדעת להסביר פשט בתוס' באותה חיות כמו שהסביר רמב"ם מוקשה או מחלוקת בין הקצות לנתיבות, זוהי גדלות, איי איי ראש הישיבה שלי אהבנו אותך קראנו לך בשם הפרטי כנראה גדול מרבן שמו, היתה לך סבלנות לחזור ולהסביר שוב ושוב, ידעת להסביר חילוקים קטנים מה המהרש"א והמהרש"ל רוצים, מה הפריע לרשב"א שלא סבר את סברת התוס', זכיתי להישאר בעולם התורה אך השנים שלמדתי בכפר לפני 35 שנה הינם טריים אצלי כמו היום, שעות רבות ישבתי לידך, אמרתי לי להביא כסא ושאשב, לא הי' לי נעים, אך ביקשת, עד היום עדיין ידי חמה מהתנועה הידועה איך שהיית מחזיק את ידי.
בתחילת פחדנו מהמבט שלך, אני נזכר כאשר בחנת אותנו קבוצת תלמידים שבאה מלוד, נתת הרגשה לכולם שהם יודעים, אבל ידעת היטב מי מונח בלימוד יותר ומי עוד יותר, אי אפשר הי' לעבוד עליך, ואח"כ הערכנו אותך וכאשר גדלנו יותר גדלה יותר הערכה שלנו, היום בני כבר למדו בישיבה וסיימו והם חזרו על הדברים.
קשה להאמין שמי שהיה כך כך צעיר ברוח וחי את הישיבה, תמיד עם נוכחות מיוחדת איננו. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
59. בדרך לרבי אחרי ג' תמוז
(2014-11-20 05:44:03)
ביום חמשי ז' תמוז תשנ"ד טסתי לרבי כי כמו שאמר לי הרב זלמן גופין: "יש זמנים שצריך להיות עם המשפחה". הרבה מאנ"ש ניפגשו במטוס. שמחתי מאוד כשראיתי את הראש ישיבה שלי גם הוא באותה טיסה. זה היה כמה שנים אחרי החתונה והרב כ"ץ התעניין בשלומי ובמעשי. באותה עת לימדתי סוגיא מסוימת והתקשתי בהשגתה. שאלתי אותו אם אפשר לדבר איתו בסוגיא זו בחשש מסוים... גם גמרא לא היה לנו, והוא הסכים מתוך צניעות אמיתית. זכור לי הפנים שלו שלא רצה לסרב לבקשה ולא הייתי בטוח ברמת השליטה שלו בסוגיא בעל פה. שוחחנו דקות ארוכות, הוא יושב במקומו ואני עומד במעבר. אנ"ש שהיו סביבנו הקשיבו בהערצה להסברים המאירים. הרגשתי שהפגישה הייתה בזאל של הישיבה בעמוד שכולם עוסקים בו... ככה, בלי הכנות, בלי ספרים. חזרתי למקומי מאושר והמום מהחוויה.
יחזקאל ט.
60. הדמעות רותחות לי כל היידים
(2014-11-24 09:13:34)
אי אי אי, גדול כים שברנו ..... כפר חבד חגרו שק אם ליום הזה הגענו,היה חזק איתן , עלוי , עניו חסיד תמים מקושר , איך ממשיכים הלאה? לא חשבתי שיבוא היום שנצטרך לכתוב לזכרו
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן