חיים ברון

הגאון רבי שמואל וואזנר זצ"ל, עמד בהיכרות ובקשרים עם רבותינו נשיאינו זי"ע. בתור אברך צעיר הוא ביקר מספר פעמים אצל הרבי הריי"צ, ולאחר מכן הוא אף ביקר ב'יחידות' אצל הרבי נשיא דורנו.

הרב וואזנר זצ"ל הוא יליד אוסטריה. כאשר יצא לאור הספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה" בשנה שעברה, ערך הרב יעקב בידרמן השליח הראשי לאוסטריה, יחד עם עורך הספר הרב זושא וולף, מחקר מקיף על הקשר שהיה לרב וואזנר עם הרבי הריי"צ. העדויות שהתקבלו מקרובי משפחתו של הרב וואזנר, וכן מתלמידו הגאון החסיד הרב יקותיאל פרקש שי', נערכו והתפרסמו לראשונה בספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה". וכך מובא בספר:

בתקופת שהותו של הרבי הריי"צ בווינה בחורף תרצ"ה, התקרב אל הרבי הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר, לימים מגדולי מורי ההלכה בדורנו, הנודע כבעל שו"ת שבט הלוי, שהיה אז בחור כבן עשרים ואחת.

בהיותו נער כבן ארבע עשרה, נסע ללמוד בישיבות המפורסמות בהונגריה ולאחר מכן למד ב"ישיבת חכמי לובלין" שבפולין, שם התקשר בעבותות אהבה אל רבו הגאון רבי שמעון זליכובער. רבו השפיע עליו מרוחו, והרב וואזנער הצעיר התקרב אל עולמה של החסידות.

כאשר חזר מהישיבה בלובלין לביתו בווינה, היה אדמו"ר הריי"צ במעון המרפא שליד ווינה, והרב וואזנר הצעיר שהה במחיצתו של הרבי הריי"צ בכמה הזדמנויות וספג מאורו והשפעתו.

"התלמיד הכי נעלה"

לימים סיפר הרב וואזנר על דברים ששמע מהרבי הריי"צ באותן הזדמנויות. בין השאר גם סיפר כי פעם הגיע אל הרבי הריי"צ בנו של אחד מראשי הפעילים הציוניים, ודיבר עם הרבי על דברים שונים. כשדובר על החלוצים מיישבי הארץ, תיאר אותם הלה כ"גיבורי ישראל", אך הרבי מצידו לא קיבל את דבריו והשמיע ביקורת כלפיהם.

לאחר שהרבי חזר לוורשה, כתב לרב וואזנר, בי"ג ניסן, את האיגרת הבאה בה הרבי פונה אליו כ"התלמיד החשוב והכי נעלה וו"ח אי"א מוה"ר שמואל שי'", ומתוכנה אנו למדים על מהות הקשר שהיה לו עם הרבי:

נחוץ הדבר, לטובתו הפרטי ולטובת כלל חבריו תלמידי הישיבות היקרים שי', שירגיל א"ע לחזור מאמר של חסידות בעל פה, ויחזור אותו לפני האברכים הנעלים שי' ולפני הצעירים שי', ואופן החזרה יהיה כדורש ברבנים סוגיא בנגלה בטוב טעם והסבר, כמדבר בענין של תורה שהוא יודע אותו ומסבירו ברבים לפני קהל ועדה, המאמר שיחזור ברבים הנה בהסכם מנהלי הביכ"נ או ביהמד"ר יחזרנו בביהכ"נ במקום שמתפללים, ויחזור אחד המאמרים הקלים המובנים לכל כמו המאמר הסכת ושמע ישראל, אני חומה זו תורה, והאר עינינו בתורתך, והדומה.

בטח עשו להם קביעות להתוועד בכל ימי החג לשוחח בדברי תורה ועניני חסידות, הן בלימוד בפנים והן בדיבורי אהבה וקירוב הדעת ע"ד ההתחזקות בהרבצת תורה ויראת שמים.

יפרוש גיני בשלום כל האברכים החברים טובים, ובשלום הצעירים בני תורה ותלמידי הישיבות יחיו, ויגיד להם ברכתי כי בעזרם השי"ת בגו"ר ומברכם בחג כשר ושמח.
הנני שולח לו העתק אחד המכתבי תשובה אשר עניתי כשואל בענין העבודה, וימצא בו מה להסביר להחפצים להתקרב לחסידות, והנני מברכו בברכת חג כשר ושמח בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.

התקרבותו של הרב וואזנר אל אדמו"ר הריי"צ הביאה אותו ללמוד בתורת חסידות חב"ד. בשנת תרצ"ז התחתן הרב וואזנר עם רעייתו הרבנית למשפחת געלבער מפרשבורג, והוא עבר לגור בעיר זו. בהיותו בפרשבורג לימד הרב וואזנער שיעור תניא ברבים, כאשר רובם של משתתפי השיעור היו תלמידי ישיבת אונסדורף שהיו בעלי נטיה אל דרכי החסידות.

מסתבר כי תלמידים אלו ביקשו להתקשר לרבי ושאלו במה ואיך יוכלו להיות מקושרים אליו. לאחר ביקורם אצלו, שיגר הרבי מפרכטלסדורף את האגרת הבאה, בכ"א אדר ראשון, בה מציין הרבי גם את העובדה שגיסו למשפחת געלבער ביקר אצלו.
באגרת זו מנחה הרבי את הרב וואזנר כי על תלמידיו משתתפי השיעור לקבוע עתים בתורת החסידות, וגם מעודד אותו עצמו להוסיף בלימוד החסידות.

וכך כותב לו הרבי:
אתמול היה אצלי ר' יצחק שי', גיסו של ר' משה שהיה אצלי בשבוע העברה, וגם היו אצלי גיסו מר אברהם יהודא שי' ועוד אחד - שלא הגיד לי את שמו - אשר אביו שי' הוא המתענין בחברת יסודי התורה.

נחוץ הדבר, אשר אלו החפצים להתקשר לחסידות חב"ד ידעו מהו ענינו של חסיד ע"פ תורת חסידות חב"ד, ומהו ענינו של מקושר עפ"י תורת חסידות חב"ד.

והנה שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל גם על אדה"ר (עירובין יח) והוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדו.

אמנם בתורת חסידות חב"ד תואר חסיד הוא, מי שמכיר את מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצות, יודע הוא מה שחסר לו אבל הוא נותן לב ודואג למלאות את החסר ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול.

ותואר מקושר, ע"פ תורת חסידות חב"ד ענין ההתקשרות הוא, ע"י קביעות לימוד תורת החסידות שיעור קבוע בכל יום ובפרט בשבת קודש, לקיים התקנות דאמירת תהלים בכל יום אחר התפלה כמו שנחלק התהלים לימי החדש, והתקנה דשבת מברכין, ומזמן לזמן לבא בכתובים להודיע מהנעשה בלימוד ובעבודה.

אם הנ"ל חפצים להיות ברשימת המקושרים ורוצים לקיים את  האמור בזה בבקשה לקבוע זמן - אם אפשר גם בימות החול ובפרט בש"ק - ללמוד דברי אלקים חיים, חסידות, ולתת להם הוראות במה שילמדו בינם לבין עצמם, ובפרט בקריאת השיחות, והשי"ת יהי' בעזרם בגשמיות וברוחניות.

יעזור לו השי"ת בהדרוש לו בגשמיות וברוחניות, יתמיד לשקוד בלימוד דברי אלוקים חיים – חסידות – בעיון הטוב, וגם ישתדל להאריך בתפלה שעה ושתים להתבונן בגדולת ה', ולהתעורר במדות שבלב לאהבה אותו וליראה מפניו ית', והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

יצויין כי גם הרב וואזנר עצמו ביקר אז אצל הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו הרבנית ע"ה, בהיותו במקום המרפא בפרכטלסדורף.

היחס המיוחד והקירבה היתירה לה זכה הרב וואזנר מהרבי הריי"צ באו לידי ביטוי בדבריו במשך השנים כאשר דיבר אודות הרבי בהערצה גדולה, והעלה דברים ששמע וראה במחיצת הרבי.

'יחידות' מיוחדת

בשנת תשל"ו הגיע הרב וואזנער לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.

בסיום היחידות, הרב וואזנר יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו.

עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.