קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







עכשיו מותר לפרסם: כך נחשפו זכרונות הרבנית חנה ● מיוחד
(יום ראשון, ז' תשרי תשע''ג)
מאז הגיעה לארצות-הברית, החלה הרבנית חנה שניאורסון ע"ה לתעד את זכרונותיה בכתב ● גְאון, מסירות נפש, עוז רוח, נחת, בדידות וגעגועים – שזורים יחדיו לאורך הדפים המרתקים ● סיפורן המלא של כתיבת הזכרונות, סדר פרסומן והתוכן שהן מכילות ● מתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות שיצא לאור לקראת יום ו' תשריף באדיבות ארגון 'ועד תלמידי התמימים העולמי'  כך נחשפו זכרונות הרבנית חנה - סקירה מרתקת

זיכרונות הרבנית חנה שניאורסון - כל הפרקים במדור אחד

זמן קצר אחרי הגעתה לארצות־הברית, החלה הרבנית להעלות את זכרונותיה עלי כתב. רשימותיה, כפי שהגיעו לידינו, נכתבו על־גבי שתי מחברות, בשפת האידיש.
המחברת הראשונה נכתבה בין השנים תש"ח־תש"ט והיא מכילה בעיקרה את סיפור חייו, מאסרו ופטירתו של בעלה הגאון המקובל וכו' כ"ק רבי לוי יצחק. המחברת השניה, שנכתבה בין השנים תש"י־תשכ"ג, היא בעלת אופי אישי יותר ומכילה סיפורים, אמרות ורגשות שנזכרה בהם בזמן כתיבתה.

את מחברת הזכרונות הראשונה מסרה הרבנית לאחד ממקורביה (ככל הנראה – הסופר ר' ניסן גורדון) להקלדה ועריכה. לאחר־מכן נמסרו לה דפי ההקלדה והיא הגיהה אותם בכתב ידה. העתק מזכרונות אלו מסרה הרבנית לגיסתה מרת רחל שניאורסון, אשת ר' שלום שלמה אחי רבי לוי יצחק (ובת הרד"ץ חן, ואמה של המשוררת זלדה שניאורסון־מישקובסקי).

[העתק זה היה גם למראה עיניהם של כמה מהחסידים באה"ק, וביניהם: הרב שלמה יוסף זווין (שאף ציין שנכתבו "בכישרון רב ובדייקנות נאמנה"), הרב אהרן יעקב דיסקין והרב אברהם חנוך גליצנשטיין. כמו כן, ד"ר צבי הרכבי מציין בספרו "יקטרינוסלב" כי רשימות אלו היו למראה עיניו].

ככל הנראה הגיעו הרשימות לרבינו רק אחרי הסתלקות אמו הרבנית. בביתו של הרבי נמצא אוגדן המכיל רשימות אלו (בגירסתן המוקלדת) כשעליהם נכתב בכתב־ידה של הרבנית חיה מושקא (בשפה הרוסית), "זכרונות – שוויגער, חנה מאיראָבנאַ שניאורסאהן".

פרסום הרשימות

בשנת תשכ"ד פרסם הסופר ר' ניסן גורדון ב"די אידישע היים", עיתון נשי־חב"ד בארה"ב, סדרת מאמרים על תולדות חייו של רבינו (תחת שם העט נ. בן־יוחנן). במסגרת מאמרים אלו שילב קטעים מזכרונותיה של הרבנית בתוספת דברים ששמע ממנה בעל־פה.

בתשל"ז יצא לאור הספר "תולדות לוי יצחק" בעריכת הסופר הרב נפתלי צבי גוטליב, שעשה אף הוא שימוש ברשימות אלו. יצויין כי ספר זה עבר את הגהתו של רבינו קודם הדפסתו.

לראשונה פורסמו זכרונות הרבנית (שבמחברת הראשונה) בצורה מרוכזת ומסודרת, בספר "אם בישראל" שיצא־לאור בשנת תשמ"ג, בעריכת הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן. הזכרונות הופיעו בספר בתרגום ללשון־הקודש ולפי סדר התרחשות המאורעות. בקונטרס "צדי"ק למלך" (חוברת ד') שיצא־לאור בשנת תשנ"ג, פורסמו זכרונות אלו על־פי סדר כתיבתם.

מחברת הזכרונות הראשונה, בצורתה המקורית בכתב־ידה של הרבנית, נעלמה מאז פטירתה. בשנת תשנ"ב, לאחרי המאורע דכ"ז אדר, נמסרה לרבינו באמצעות המזכיר הרב חיים יהודה קרינסקי והייתה למראה עיניו הק'.

בשנת תשע"א, הגיעה לידי הרב חיים שאול ברוק, מנהל "ועד הנחות בלה"ק", המחברת השניה הכתובה בכתב־ידה של הרבנית, שנעלמה אחרי פטירת הרבנית ומאז לא שזפתה עין. המחברת הועברה ל'ספרית אגודת חסידי חב"ד'.

מערכת "אוצר החסידים – קה"ת" החלה בעריכה מחודשת של כל זכרונות הרבנית, והחל מו' תשרי תשע"ב (ועד כ' אב של אותה שנה) יצאו־לאור מידי שבוע בחוברות תחת השם "רשימת זכרונות". במהדורה זו פורסמו הזכרונות בחמש שפות (אידיש, לשון־הקודש, אנגלית, רוסית וצרפתית), לפי סדר כתיבתם בתוספת הערות וציוני רקע, ונוקו – על־פי כתב־היד – מריבוי השגיאות שנפלו בהוצאות הקודמות.

פרסום הזכרונות התפרס על־פני שלושים ותשע חוברות, שעתידות  להתכנס בקרוב יחדיו לספר, בו ישולבו – נוסף על התיקונים וההערות שהגיעו לידי המערכת בעת הדפסת הזכרונות – מכתבים מהרבנית, וכן מסמכים רבים המאירים את הזכרונות.

תוכן הזכרונות

את רשימותיה פותחת הרבנית במילים, "לא סופרת אנוכי ולא בת־סופר, וחפצי הוא רק לרשום מעט זכרונות מבעלי ז"ל, מהשנים האחרונות לחייו". על אף ההצטנעות שבמשפט זה, זכרונות אלו מהווים אוצר בלום השופך אור על פרקים רבים בחיי רבי לוי יצחק, הרבנית עצמה, ובנם הגדול כ"ק רבינו.

בכתיבה משובחת ורוויית רגשות, מתארת הרבנית ביד אמן את הקורות עמה ועם בעלה במשך חייהם.

מקריאת הזכרונות אנו נחשפים למסכת התלאות שעברה על אישים דגולים אלו, מאז מאסרו של רבי לוי יצחק בשנת תרצ"ט ועד לפטירתו בשנת תש"ד. מבעד לכל אלו – משתקפת דמותם העילאית, עוז רוחם ומסירות נפשם גם בתנאים בלתי־אנושיים.
אגב כל זאת אנו מתוודעים לזיוום של ימי האור ביקטרינוסלב, עת שימש בעלה הגאון כרבה של העיר והנהיג את יהודי העיר ביד רמה ובגאון. מבין שורות אלו – מאירה דמותו המופלאה של רבי לוי יצחק, המשלבת גאונות עצומה בכל מכמני התורה והקבלה, לצד עסקנות נמרצת ומסירות לכל פרט בחיי היהדות בעיר.

בין לבין מגלה לנו הרבנית עובדות וסיפורים על בנה הגדול, ראש בני ישראל. החל משנותיו הצעירות – אז, כדבריה, כבר הכירו כל רואיו באישיותו וכשרונותיו הנדירים – ועד לשנות הנהגתו את עם ישראל. כאן שופכת הרבנית את רגשותיה, ומשתפת את תחושות הנחת העצום שהיא רווה מפעילותו חובקת העולם, והאהבה וההערצה הבלתי מסוייגת אליהם הוא זוכה מצאן מרעיתו, בהן היא עצמה שותפה מרכזית.

מסע הזכרונות מהול ברגשי געגועים עזים לתקופת הזוהר לצד בעלה, ומכאן הכמיהה להנציח את זכרו הטהור, בין השאר באמצעות הדפסת כתביו הייחודיים שנותרו מאחורי מסך הברזל. לגעגועים מתלווית תחושת בדידות הנגזרת מאובדן בעלה ומריחוקה מיוצאי חלציה.

ועל כל אלה – מתנחמת היא באושרה העצום מדמותו הכבירה של בנה, שזמני ביקוריו בביתה נוסכים בה חיות מחודשת.
זכרונות הרבנית חנה - מאחורי הקלעים
זכרונות הרבנית חנה - מאחורי הקלעים



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן