קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|






מיום כיפורים זה עד ל"ג בעומר הבא עלינו לטובה...
(יום שישי, ו' כסלו תשע''ה)
כשמגיע ראש חודש כסלו, עבור השלוחים זה סוג של 'פסח שני' לתשרי. כשעומדים ליד האוהל ומנגנים ביחד את כל ניגוני הרביים כמעט ושומעים את ה'תקיעות' מנסרות בחלל הצפוף. וכשנכנסים אל הקודש פנימה יש תחושה של 'נעילה'. היחידה מתגלית ב'יחידות' ● טור מיוחד של הרב שמואל וולף, משלוחי הרבי ליהוד  מיום כיפורים זה
הרב שמואל וולף

בתפילת מוסף של שבת בחר החזן בחדר של הרבי לשיר את כל קטעי הקדושה מ'כתר' עד 'הוא אלוקינו' במנגינת 'כי הנה כחומר' המוכרת מתפילת ליל יום הכיפורים.

באותם רגעים נפלה בלבי התובנה הבאה: זמן הכינוס הוא ה'תשרי' של השלוחים. כי ביום כיפור למי יש זמן לעשות 'תשובה'? ו'שמחת תורה' הוא מימי העבודה היותר מפרכים בלוח השנה של השליח.

כשכל יהודי עטוף בטלית ומתגלית בליבו היחידה שבנפש בזמן תפילת נעילה, השליח עסוק בללמד את ה'יהודים של יום כיפור' איך לובשים טלית ולשמש כ- waze במשעולי המחזור. כשהתפילה כבר מסתיימת וכולם נרגשים לקראת זעקת ה'שמע ישראל' שלפני התקיעה, ראשו טרוד בדרשה שתעורר את הלבבות ותבטיח שהם יבואו לבקר לפני יום כיפור הבא.

אולי אל השלוחים התכוין הרבי הרש"ב כשאמר לבנו הרבי הריי"ץ למחרת יום כיפור: 'ערשט דארף מען תשובה טאן...'

כשמגיע ראש חודש כסלו, עבור השלוחים זה סוג של 'פסח שני' לתשרי. כשעומדים ליד האוהל ומנגנים ביחד את כל ניגוני הרביים כמעט ושומעים את ה'תקיעות' מנסרות בחלל הצפוף. וכשנכנסים אל הקודש פנימה יש תחושה של 'נעילה'. היחידה מתגלית ב'יחידות'.

אך טבעי שכיוצאים מן האוהל הולכים לשבור את הצום ולסעוד סעודה בהתאם למושגים הרחבים של מנהלי המקום בראשות המשב"ק האגדי הר' אבא רעפסאן. הסעודה של מוצאי יום כיפור, כידוע, יש בה כדי להמשיך 'גשמיות' לכל השנה.

וכשבסיום הרול קול, החותם את הבאנקעט, פורצים כולם בשירה אדירה, השלוחים יוצאים סוף סוף ל'הקפות'. אין להם כעת 'קידוש' על הראש, ואינם עסוקים בלשמח אחרים. הם שמחים בעצמם.

כי כשמהמסכים בקעו מילותיו העוצמתיות והמדהימות של הרבי: "איך פאר מיט אייך", הם שמעו "אתה הראת... אין עוד מלבדו".

● ● ●

לפני כשנה התחלפה ההנהגה בעירית יהוד. למרות שבזכות נועם הליכותיו של השליח הראשי הרב שמעון וינר יש לבית חב"ד קשר נפלא עם כל התושבים ופרנסי העיר, מצאנו את עצמנו נדרשים להיאבק על דברים שהיו בעבר מובנים מאליהם. שנים לקח לנו לחנך את ראש העיר שעליו להשתתף במימון תהלוכת ל"ג בעומר, אך השנה זה כבר לא היה מובן מאליו.

בדיון פנימי שקיימנו התלבטנו רבות האם יהיה נכון להפעיל לחץ בכדי לשמר את השתתפות העיריה או שלחץ יגרור נזק יותר מתועלת. בסוף החלטנו שמכיון שאנחנו שלוחים של הרבי איננו הולכים לבד ואין לנו סיבה לחשוש, נפעיל לחץ מתון וה' יעזור. את הסבסוד הצלחנו לקבל ובתהלוכה השתתפו קרוב ל- 5000 ילדים. זה היה שיא של כל הזמנים. 

יומיים לפני שנסעתי לכינוס נפגשנו עם מנהלת אגף האירועים בעיריה לבקשתה. בפגישה היא סיפרה לנו שבימים הקרובים עליה להגיש בפני ראשת העיר תכנית פעילות לשנה הקרובה. "ראשת העיר ביקשה ממני לפגוש אתכם לפני שאני מכינה את התכנית, כי הבנו שאם אנחנו רוצים לעשות אירועים מוצלחים וגדולים, אנחנו צריכים לעשות את זה אתכם...".

ככה זה כשאנחנו לא לבד.

הרב שמואל וולף, השבוע בכינוס
הרב שמואל וולף, השבוע בכינוס

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן