קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







לקלוט את הרבי / אלי' וולף ● טור מיוחד
(יום שני, כ''ה סיון תשע''ז)
הוא החזיק את מכשיר ה'רדיו-טייפ' וניסה לכוון את האנטנה לצד זה, אבל חברו גוער בו: "לא, תכוון לצד השני, משם תוכל לקלוט"... לילה במגדל העמק, בחדרון שהיה נקרא ה"משרד" של הישיבה  היה זה 'יומא דפגרא' חסידי, לא זוכר איזה עד לא מכבר ישבנו כל תלמידי הישיבה, כ-20 ומשהו בחורים, ב'זאל' של אותם הימים של שנת תשמ"ט, מבנה קטן של חנות ירקות עזובה שהוסב ל"זאל" - והתוועדנו עם הרב גולדברג והרב גורביץ' היתה זו אחת מאותן "התוועדויות פעילות", שניהם היו כבר אחרי אמירת 'לחיים' הגונה, ולפי ההשערה - התקרבה השעה בה הרבי חוזר מהאוהל, מתפלל מנחה-וערבית, ואחריה מן הסתם תהיה שיחה עלינו כל הבחורים, יחד עם הרבנים גולדברג-גורביץ' למשרד הישיבה, כדי לנסות להתחבר משם לניו יורק, לשמוע את השיחה  לטור המלא
>> לתרומה מקוונת
אלי' וולף

בשנת תשמ"ט עשיתי כמה חודשים בישיבה במגדל העמק, חודשים שהותירו בי חוויות טובות.

מבחינה גשמית, לא היה לישיבה הרבה מה להציע: ה'זאל' היה, כאמור, חדר לא גדול במבנה קטן. בחלקו האחורי של ה'זאל' היה חדר האוכל, שגם שם המגוון לא היה משהו שישאיר טעם טוב לעתיד. התפריט היה צפוי ומוכר: לחם, גבינה, מלפפון חמוץ וזיתים. אנחנו, הבחורים, כדי לגוון את שגרת האוכל, היינו אומרים שהיום השינוי הוא בסדר הדברים; אתמול היה: גבינה, לחם, מלפפון חמוץ וזיתים. היום יש: זיתים, מלפפון חמוץ, לחם וגבינה. מחר יהיה: לחם, זיתים, גבינה ומלפפון חמוץ. זה היה הגיוון העיקרי...

אבל היו שם חיים, היו שם אנשים חיים, אנשים שהחיו, שהחדירו חיות של אמת בבחורים.

לא הרי הרב גולדברג כהרי הרב גורביץ', ולא הרי הרב גורביץ' כהרב גולדברג, לא הרי שניהם כהרב סגל, ולא הרי שלושתם כהרב הענדל. הצד השווה שבהם שהם כולם חסידים של אמת, מקושרים בלב ונפש - אבל כל אחד ואופיו, כל אחד והאישיות הייחודית שלו. וכל אחד מהם נתן את ה"אני" הייחודי שלו, לנו, הבחורים.

היו אלו חודשים שהשאירו חותם.

באותה התוועדות, הרב גורביץ והרב גולדברג התוועדו יחד, כל אחד בסגנונו.

הלב בוער אצל שניהם, שניהם חיים עם הרבי, מחיים את הבחורים, האש בוערת - אבל אצל זה הלב חם דרך המוח, ואצל רעהו המוח חם דרך הלב, ואנחנו, הבחורים, יושבים ומתוועדים עם שניהם, עם זה ועם זה, יחד.



עלינו למשרד הישיבה כששניהם היו כבר "א טפח העכער" מהקרקע.

היה שם מכשיר מסויים שהלבישו אותו על מכשיר הטלפון, והוא "שידר" אותות לתדר מסויים ברדיו, כך שעם מכשיר-רדיו ניתן לקלוט את השידור הזה ולשמוע דרך הרדיו, כך שכאשר מגביהים את ה"ווליום" ברדיו כולם יכולים לשמוע היטב את השידור.

צלצלו לשמוע את השידור מ-770, המכשיר היה מותקן על הטלפון - והרב גולדברג ניסה לקלוט את השידור המועבר, באמצעות הרדיו.

הקליטה לא היתה משהו. בכל זאת, מגדל העמק...

הוא היה אחרי אמירת לחיים הגונה, וניסה לכוון את אנטנת המכשיר לצד זה, אולי כך הוא יוכל לקלוט את השידור. הוא ניסה כך וניסה כך, ללא הצלחה יתרה.

הרב גורביץ, שגם הוא לא היה לגמרי 'ניכטער', גער בו שעליו לכוון את האנטנה לכיוון השני, משם נקלוט את השידור. ואנחנו הבחורים עמדנו סביב, מתמוגגים מההצגה...



לא הרי זה כהרי זה. זה מנסה לקלוט את הרבי בכיוון זה, זו הדרך שלו לקלוט את הרבי וזו הדרך שלו להשמיע לנו את הרבי, וזה אומר לו: לא, את הרבי קולטים מהכיוון השני, משם תוכל לשמוע אותו, כשתכוון לשם, תוכל להשמיע לבחורים את הרבי -

אבל שניהם מחפשים לקלוט את הרבי, שניהם מחפשים איך אנחנו, הבחורים, נשמע את הרבי.

לא מעט שנים עברו מאותם חודשים שהייתי במגדל העמק, אבל ראיתי שם איך מחפשים לקלוט את הרבי, איך מנסים להעביר את קולו של הרבי, להעביר את הרבי, את החיים עם הרבי - לבחורים.

כותב השורות על רקע קריית הישיבה במגדל העמק
כותב השורות על רקע קריית הישיבה במגדל העמק

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן