קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|






חשיפה: החסיד שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון בגוש עציון
(יום שבת, כ' שבט )
ערב יום השנה ה-95 לעליית החסיד הנודע הרב נח גד ויינטראוב לארץ הקודש, חושף גנזך המדינה שורת מסמכים היסטוריים על מעורבותו בהקמת היישוב "מגדל עדר" לפני 93 שנים - היישוב החרדי הראשון על אדמות גוש עציון • בראיון מיוחד ל־COL משתף נכדו, הסופר החב"די הרב שבתי ויינטראוב, מה עמד מאחורי הקמת היישוב החרדי הראשון ומתי נחרב, ומה עומד כיום על אדמות הישוב שהווה את יסוד היישובים שקמו לאחר מכן. וגם: האם בגוש עציון ינציחו את זכרו של מקים הישוב החרדי הראשון? • חשיפה מרתקת

שלמה מן

רב הנסתר על הגלוי מה עמד מאחורי הקמת יישוב 'מגדל עדר' שעל אדמת גוש עציון, כאשר המקום היה שומם לחלוטין ולמעשה היווה את היישוב היחידי שבין ירושלים לחברון.

מסמכים היסטוריים שאותם אנו חושפים כאן לראשונה מגלים כי היד שעמדה מאחורי הרעיון היה לא אחר מאשר החסיד הנודע והמופלא רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל, יחד עם מספר חברים נוספים, שראו בהקמת הישוב "מגדל עדר" כחלק מקירוב התגלות מלך המשיח כפי המובא בזוהר הק' שממקום זה עתיד להתגלות משיח.

אך בל נקדים את המאוחר. ביום י"ז בשבט מלאו 95 שנים לעליית רבי נח גד ויינטראוב (הידוע בכינויו הרנ"ג) לארץ ישראל, בי"ז שבט תרפ"ד. העלייה המיוחדת של הרנ"ג ויינטראוב הייתה יחד עם ה"אמרי אמת" מגור שהגיע באותה עת לביקורו השני בישראל. קטע עיתון מיוחד שמצאנו, שסיקר את הבאים באוניה לארץ ישראל, מציין את רבי נח ויינטראוב.

רבי נח גד ויינטראוב עלה לארץ ישראל במצוות אביו הגדול רבי יעקב דוד מרדומסק זצ"ל. לא לחינם ראה אביו בבנו בכורו הרנ"ג כמי שעתיד להציל אלפי יהודים מפולין הבוערת כולל את משפחתו הקרובה, בבחינת יעקב ששלח את יהודה גשנה להקים לו בית תלמוד, קיבל רבי נח גד את ההוראה השמימית מאביו לקום ולעלות לארץ הקודש ולהכשיר את המקום לעלייתם של יהודי פולין.

במסורת משפחת ויינטראוב מסופר על אביו רבי יעקב דד שקרא לו וברוח קודשו אמר לו: "עננים כבדים הולכים ומכסים את פולין עלה לארץ הקודש", וביקש ממנו לעלות לארץ הקודש ולהכין את עלייתו ועליית כל המשפחה כולה כשבהמשך יבואו אחריו עוד ועוד יהודים.


משמאל: רבי נח גד עם רבי מאיר מאמשינוב בשנת תרצ"ד

"ובאנו לירושלים בטו"ב שבט בתשע וחצי בבוקר"

רבי נח מתאר את אותה נסיעה בכתביו וכה הוא כותב: "באוניה זו נסעו האדמו"ר הגה"ק הרא"ם זצוק"ל מגור, הרה"ק רבי יצחק זעליג מסוקולוב זצקל"ה והרה"צ אבד"ק בענדין זצ"ל. ירדנו מן האוניה ליל ט"ז שבט, ולנו באלכסנדריה של מצרים, וביום ט"ז שבט הלכנו לבקר במוסדות ישראל של אלכסנדריה ביחד עם האדמו"ר הקדוש רבי יצחק זליג מסוקולוב ועם הגה"צ רבי חנוך העינך אב"ד בענדין, ואחר הצהרים באותו היום ט"ז שבט נסענו ברכבת הברזל בשעה ד', ונסענו כל הלילה ובאנו לירושלים עיה"ק בשעה תשע וחצי בבוקר טו"ב שבט שנת תרפ"ד לפ"ק".

רבות נכתב על פועלו של רבי נח גד ויינטראוב בכל התחומים בגאונות אדירה, בלימוד בחיבור עשרות ספרים, בהרמת קרן החסידות, איש סודם של גדולי ישראל בדור ההוא. אך הנושא בו היה מעורב ויזם את הקמת היישוב מגדל עדר התוודעו רק לאחרונה כאשר נחשף התיק המלא של הקמת היישוב מגדל עדר.

את היישוב מגדל עדר הקימה אגודת "זכרון דוד" שרכשה את הקרקעות במרכז גוש עציון. שמו של היישוב החרדי נקבע על פי הפסוק מבראשית: "וַיִּסַּע יִשְרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר"

נכדו הרב שבתי ויינטראוב חושף פרטים מאד מעניינים כפי שגם עולים מהכתובים "סבי רבי נח גד ראה ברכישת אדמות בארץ ישראל כחלק בלתי נפרד מקירוב הגאולה. את בואו לארץ הקודש לפני קרוב למאה שנים ראה כהכנה לביאת המשיח, ומשום כך פעל בכל כוחו שכל משפחתו יעלו לארץ ישראל ורבים אחרים שראו בו מורה דרך שהלכו בעקבותיו. בארכיונים נמצאים מאות מכתבים של רבנים גדולים, ידידים ובני משפחה שהפנו אליו שאלות בשנים הראשונות שעלה לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם ובהם הם מתעניינים אם לעלות לארץ ישראל וסבי משיב להם בנחרצות שחובה כיום לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. גם בני משפחתו קראו לו לחזור חזרה לפולין
הדוויה עקב הרעב הגדול ששרר בארץ ישראל והסבל הרב שעבר, אבל הסבא היה נחרץ מתמיד. 

שתף את הגולשים, מהו סיפורו של יישוב מגדל עדר, שהוא למעשה הישוב הראשון על אדמות גוש עציון?

הרב שבתי ויינטראוב: "מדובר בפיסת היסטוריה של ממש. יהודים חרדים שהיו דלי אמצעים פעלו במסירות נפש ממש להקים יישוב בגוש עציון במגדל עדר המקראית, מתוך מטרה ברורה שיהודים שומרי תורה יישבו את ארץ ישראל לזירוז הגאולה. הם הסתמכו על הזוהר הק' ששם כתוב שממקום שליד קבורת רחל תבוא הגאולה ומדרשי חז"ל שכתוב שהשם מגדל עדר שכתוב בחומש בראשית רומז לגאולה שמאזור מגדל עדר "הקב"ה יעדור את עדרו משונאיו ויביא את הגאולה". הציבור צריך לדעת שראשיתו של ההתיישבות המפוארת בגוש עציון נעשה על ידי יהודים חרדים שמסרו את נפשם על יישוב ארץ ישראל וגאלו את הקרקעות מידי הערבים", אומר הנכד הרב שבתי ויינטראוב.

אגודת זכרון דוד הוקמה כאמור בשנת תרפ"ו כאשר הרנ"ג ויינטראוב היה הרוח החיה ומי שנתן את הרוח בחובה לא רק ללמוד את תורת ארץ ישראל אלא שיהודים יראי שמיים המקפידים על קלה כבחמורה יקימו את היישובים בארץ ישראל.

היישוב עצמו עלה הקרקע בחורף שנת תרפ"ז והוא ממוקם כעשרים קילומטרים מירושלים, על אם הדרך לחברון. היישוב התקיים במשך שנתיים כשתושביו חיו בתנאים קשים וסבלו ממצוקות מים ומחסור בקרקע חקלאית.

מסמכי הקמת אגודת זכרון דוד שעסקה ברכישת הקרקעות במגדל עדר שנחשפו בחודשים האחרונים בגנזך המדינה מעלים שמדובר הייתה בתוכנית להקמת יישוב גדול. כך למשל במסמך ל"מעלת מושל גליל ירושלים" עליו חתום הרב נח גד ויינטראוב מפרטים חברי אגודת "זכרון דוד" ובראשם הרנ"ג ויינטראוב כי היות וחלקו את מגדל עדר למאה וחמישים מגרשים הם מבקשים אישור לתוכנית.



הצעות מגדל עדר עליו חתום רבי נח גד ויינטראוב


המסמכים שנחשפו

קיימו קשרים עם השכנים הערבים

ראשוני המתיישבים במגדל עדר החרדית החלו בהכשרת קרקע לנטיעות וקיוו לייסד כפר המבוסס על מטעים ומשקי חלב. בנוסף לצריפי המגורים, הקימו המתיישבים בית כנסת ומקווה טהרה בקרבת תחנת המשטרה הסמוכה לכביש הראשי. החברה לא קיימה חלוקת קרקעות מסודרת וליישוב לא היה קשר ישיר עם המוסדות הלאומיים הציוניים ששלטו באותה עת, כגון הקרן הקיימת או הסוכנות. הבריטים והערבים לא הפריעו ולא התנכלו לתושבים והתושבים וקיימו קשרי מסחר עם הכפר הערבי הסמוך - בית אומר.

תנאי החיים של מתיישבי מגדל עדר היו קשים ביותר והמתיישבים סבלו ממצוקת מים. המשק הדל ומקורות הפרנסה לא אפשרו למתיישבים קיום בכבוד, ולרוב המתיישבים חסרה הכשרה חקלאית מינימלית. הם החלו בנטיעת עצי פרי וגפנים, אף שלא נעשתה הכשרת קרקע ראויה ולא עמדו לרשותם ציוד וכלים חקלאיים. בנוסף נעשה ניסיון להקים משק בעלי חיים. בשל קשיי הפרנסה, רוב המתיישבים מצאו את פרנסתם בירושלים. בנקודה הוקמה ישיבה בשם 'אוהל רחל' בשיתוף עם ישיבת מאה שערים.

ישיבת חברון מסייעת למגדל עדר

באמצע החורף הראשון פקד את האיזור שלג כבד. הצריפים לא עמדו בסערה וגגו של צריף אחד עף. במשך שבועות הצירים היו חסומים. קבוצת ערבים מהכפר בית-אומר נחלצה לעזרת המתיישבים והביאה להם מזון ועצים ודלק להסקה והצילו את המתיישבים מקיפאון ומסכנת רעב.

לאחר מכן נחלצו לעזרת מגדל-עדר אנשי קהילת חברון, ביוזמת הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ראש ישיבת חברון, הם הצליחו להבקיע את "המצור הלבן" שהוטל על מגדל-עדר בעזרת פרד והביאו מעט מזון וציוד חיוני. החורף הקשה הכניע חלק מהמתיישבים שעזבו את המקום אחרי שהות של חודשים ספורים.

למרות הכל היישוב המשיך להתקיים ושרד את כל הקשיים, אבל את פרעות תרפ"ט לא הצליחו לשרוד. והישוב ננטש רגע לפני שהפורעים ימ"ש יפגעו במשפחות.

בפרוץ המאורעות בחודש אב תרפ"ט נותרו במקום פחות ממניין אנשים, כל השאר נטשו את היישוב עוד לפני הפרעות ערב הידיעות המוקדמות שהגיעו.

גם לאחר הפרעות, מספר הרב שבתי ויינטראוב, עוד האמינו באפשרות חידושו של המפעל וקיוו להקמת היישוב מחדש ואף פעלו בכיוון זה. לאחר שאפסו הסיכויים, טרחו רבות בכיסוי חובות החברה, במכירת אדמותיה, ובעיקר במניעת האפשרות שהאדמות ישובו בחזרה לידיים ערביות, שכן מיד לאחר הפרעות החלו ערבים לחרוש את קרקעות מגדל עדר.

לאחר מכן האדמות עברו לידים יהודיות. יהודי בשם הולצמן הגה רעיון להקים באזור זה מרכז יישובי שיהיה מבוסס על גידול מטעים, ואף הביא למקום קבוצת פועלים שהחלה לממש את הרעיון. אולם המרד הערבי הגדול הביא לנטישת המקום בשנית. בשנת 1943 התיישב בקרבת חורבות מגדל עדר קיבוץ כפר עציון ואחריו התיישבו באזור הקיבוצים משואות יצחק, עין צורים ורבדים. המקום ננטש במלחמת העצמאות ויושב מחדש.

לאחר מלחמת ששת הימים על חורבות הישוב מגדל עדר הוקם קיבוץ מגדל עוז.

הנכד הרב שבתי ויינטראוב מצפה שבגוש עציון ינציחו את זכרו של סבו רבי נח גד ויינטראוב שהיה מהוגי הרעיון של היישוב הראשון על אדמות גוש עציון "הגיע העת שסבי ששילב בדמותו הענקית שהיה גאון עצום בתורה חסיד מופלא, איש סודם של גדולי ישראל וביחד עם זה פעל להקמת הישוב מגדל עדר מקומו ראוי להיות מונצח לעד על פועלו הגדול במקום בו הקים את היישוב" מסכם הנכד.


בתמונה: ראשוני המתיישבים במגדל עדר


ידוע שסבך הגדול פעל רבות בנושא העלאת יהודים לארץ ישראל עוד לפני השואה. שתף אותנו.

נכדו הרב שבתי ויינטראוב מספר שני סיפורים מרתקים על פעולותיו בנושא הבאת יהודים לארץ ישראל "סיפר לי אחיינו, בן אחותו, ר' ישראל יצחק כרמל ז"ל, שמספר שנים לפני השואה, אמו ע"ה שלחה אותו לבית הדואר בתל אביב, כשבידו מעטפה מוכנה לשליחה לפולין. בדרך, למזלו, הוא פגש את דודו הגדול שהוא סבי רבי נח גד, שהתעניין לאן ממוען המכתב. כשהבין סבי רבי נח גד שהמכתב ממוען לפולין, הוא ביקש ממנו שייתן לו את המכתב והוא כבר ידאג לעשות את הנדרש.

רק לאחר מספר שנים, התברר מה עמד מאחורי הבקשה המוזרה של סבי רבי נח גד מאחיינו. רבי נח גד לא שלח את המכתב שמוען למשפחה ובמקום לשלוח את המכתב הוא השמידו, ומה התברר שמכתב פשוט היה כתוב על המצב הקשה בארץ ישראל ובו אחותו של רבי נח גד הפצירה בבני המשפחה שנותרו בפולין לא לעלות ארצה עקב הסבל הקשה והעוני הכבד. לימים סיפר אחיו הגאון רבי אהרן ויינטראוב זצ"ל, שאם חלילה הם היו מקבלים את המכתב וסבי לא היה דואג בדרכיו שלו להשמידו, לא היה סיכוי שבעולם שהם יעלו ארצה, לאחר שהם היו מסודרים מאד מבחינת פרנסה ומעמד ציבורי חשוב ביותר. ואכן אחיו של רבי נח גד שניצלו מגיא ההריגה בפולין עלו שלש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.

סיפור נוסף שאותו מספר רבי נח גד ויינטראוב בעצמו שבשנת תרצ"ה בעת ביקורו של רבו רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי"ע בארץ ישראל, רבי נח גד ראה בכך הזדמנות לעלות את בקשתו לפני רבו שלא יחזור חזרה לפולין וישאר להתגורר בארץ ישראל וכך מספר רבי נח גד "הלכתי להלווית הר"ר מרדכי מנחם הלוי הבר עם אדמו"ר הקדוש הר"ר מנחם מנדל מסטריקוב ודיברתי עמו אודות הנפטר... ואמרתי לו שיש לו זכייה גדולה שגם גדולים לא זכו לה שנפטר בירושלים ויקבר בירושלים, ונענה לי בראשו. אמרתי לאדמו"ר נו... (כלומר ברמז שהנה הגיע השעה להתגורר בארץ ישראל) והבין כ"ק האדמו"ר שאיני מרוצה מזה שהוא נוסע חזרה לפולין. והשיב לי האדמו"ר מה אעשה וטפלא תליא בי (הילדים והמשפחה תלויים בי..) והלא אתה אמרת בעצמך שלא כל אדם זוכה וכו'. וממשיך ומספר רבי נח גד שדיברתי עם האדמו"ר אודות העליה לארץ הקודש ארוכות וקצרות ואמר לי לבסוף "חדל לדבר מזה כי ידעתי בני בעצמי גדולת ארץ ישראל ועשיתי כל מיני עצות איך להישאר פה, אבל חזרתי על כל צדי צדדים ואין לי לעת עתה עצה אחרת והשי"ת ירחם עלינו". ולצערנו הגדול רוב משפחתו של האדמו"ר מסטריקוב נרצחו בשואה.

על חיי הצער שעבר אפשר ללמוד מאחד מהמכתבים הרבים שקיבל מאחיו רבי יחיאל ויינטראוב ז"ל, בו כותב לו "נח! אמנו שואלת אם תרצה לבוא חזרה לפולין, בא לפה אולי לא תחיה חיי צער כמו בארץ ישראל והש"י יעזור לך".


על רקע קיבוץ מגדל עוז כיום: צילומים היסטוריים שנחשפו לאחרונה (באדיבות ר' שבתי ויינטראוב). למטה: ראשוני המתיישבים במגדל עדר
על רקע קיבוץ מגדל עוז כיום: צילומים היסטוריים שנחשפו לאחרונה (באדיבות ר' שבתי ויינטראוב). למטה: ראשוני המתיישבים במגדל עדר


מפת מגדל עדר מסומן בשחור
מפת מגדל עדר מסומן בשחור | הסר תמונה

עיתון דבר על הישוב החרדי מגדל עדר
עיתון דבר על הישוב החרדי מגדל עדר | הסר תמונה

קיבוץ מגדל עוז הישוב על אדמות מגדל עדר
קיבוץ מגדל עוז הישוב על אדמות מגדל עדר | הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. הרב ויינטראוב כבודו במקומו
(2019-06-10 21:42:22)
אך את מגדל עדר יזמו והקימו גם יהודים יקרים אחרים שמילאו תפקיד נכבד יותר במימוש חלום ההתיישבות בהר. כך למשל, סבי המנוח ר' יצחק גרינוולד ז"ל שהיה היוזם, ההוגה והרוח החיה באגודת זכרון דוד, נעלם לחלוטין (הגם שחתימותיו מתנוססות על המסמכים שהוצגו). איש האדמה ומנהל המושבה , יעקב רוזנבלום, וראש האגודה, הרב מנחם מנדל כשר.


© 2019 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן