מאת מנחם כהן

כבכל שבוע התכנסו ביום חמישי שעבר הבנות בבית-חב"ד לדוברי צרפתית בנתניה. בעוד הן תופסות את מקומותיהן ביקשה רבקה דוראי לשוחח עם הרב יעקב מזוז, מנהל בית-חב"ד.

"עוד מעט יחול יום-הולדתי השמונה-עשר, ואיני יודעת איזה החלטה טובה לקבל", אמרה. הרב מזוז השיב לה שאין הוא יכול להחליט בשבילה, והיא הצריכה להחליט. לאחר התלבטות הודיעה שהיא מקבלת עליה לקרב עוד בנות ליהדות.

בשעה 9:30 בערב נסתיים השיעור. הבנות הצטיידו בנרות שבת, שאותם נהגו לחלק בימי שישי במקומות קבועים בעיר.

שלוש מהן, שנהגו לחלק את הנרות בכיכר העצמאות הסמוכה, החליטו לעשות זאת עוד באותו ערב. הן ישבו לכמה דקות על ספסל ציבורי בכיכר, ואז אירע הפיצוץ האדיר בצובר גז שדלף. רבקה דוראי נהרגה עם חברותיה רבקה מסהיד וסטייסי ברוק.

"נשמות קדושות"

בהלוויות של הבנות, ביום שישי וראשון, ספד להן הרב מזוז: "בכל פעילות שבה היינו זקוקים למתנדבים – הן היו מסייעות. פעילות למען הנזקקים, קייטנות לילדים ועוד. בכל שבוע היו באות לבית-חב"ד ושואלות במה אפשר לעזור. הן היו נשמות קדושות".

המוות הטרגי של הבנות הִפנה את תשומת-הלב לקהילת עולי צרפת בנתניה. זו קהילה גדולה ומכובדת, עד שבית-חב"ד המרכזי בעיר החליט לפתוח בית-חב"ד מיוחד לדוברי צרפתית.

"התחלנו בפעילות לפני ארבע-עשרה שנים", מספר הרב מזוז. "כיום יש לנו בית-כנסת, מקווה טהרה, מגוון שיעורים וחוגים, פעילות שוטפת עם קשישים, נוער וילדים, ביקורי בית, ביקורים קבועים במרכזים הרפואיים ועוד".

חיבור למסורת

לדבריו, בכל שבת באים לבית-הכנסת קרוב לשלוש-מאות מתפללים, ובקיץ מספרם מגיע לפעמים לחמש-מאות. גם בני הנוער, אף שרובם לומדים בבתי-ספר ממלכתיים, באים ברצון לשיעורים ולפעילויות.

"עולי צרפת מחוברים למסורת ולחב"ד עוד מצרפת, וטבעי בעבורם להמשיך את הקשר", מסביר הרב מזוז. "אין אצלם 'אנטי' שלפעמים קיים אצל בני הארץ. בשיעור של הבנות יש כחמישים משתתפות קבועות, וגם בשיעור של הבנים מספר דומה. ככל שהם לומדים, הם מתקרבים ומתחזקים עוד ועוד".

הקהילה מתחזקת

האסון גרם זעזוע עמוק בקהילה. "בשבת האחרונה היה בית-הכנסת מלא עד אפס מקום", מספר הרב מזוז.

"כל המשתתפים קיבלו עליהם החלטה טובה. החלטנו גם להכפיל את חלוקת נרות השבת. עוברים עלינו ימים קשים. שואלים אותי איך אסון כזה מתיישב עם מאמר חז"ל 'שלוחי מצווה אינם ניזוקים'. ואני אומר שיש דברים שצריך לקיים בהם את 'ויידום אהרן'. לא לכל דבר יש לנו תשובה".

בהלוויה של רבקה דוראי, ביום ראשון השבוע, זעקה אימהּ מול הקהל הדומע: "בתי היקרה, אני מבטיחה להמשיך בכל מה שהתחלת – בפעילות של קירוב יהודים. נמשיך בדרכך!". ביום שלישי השבוע היה בבית-חב"ד כינוס התעוררות ובו הוחלט לכתוב ספר-תורה לעילוי נשמות הבנות.