קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הרב ישראל מפעי השיב לגולשים בנושא שידוכים ● שו''ת מרתק
(יום ראשון, ז' כסלו תשע''ד)

איך באמת אפשר להספיק להכיר דרך פגישות? ● האם עדיף בחור מנוגד באופיו ש'משלים' אותי, או שתואם אותי באופי? ● על מה יש לשים דגש בשלב הבירורים, ואיך מקבלים תשובות אמיתיות בשלב זה? ● מה עושים כשהראש אומר 'כן' והלב מרגיש ש'לא', או להיפך? ● האם יש לדחות הצעת שידוך כשיש פערי תרבות ומנטאליות? ועל מה מדברים בפגישות ראשונות? ● הרב ישראל מיפעי יועץ זוגי מוסמך ומרצה במסגרת קורס הכנה ל'תמימים' המתעתדים לפנות אל עולם השידוכים, משיב על שורה של שאלות קשות, חלקן הרות-גורל ● מיועד לא רק לבחורים ובחורות בפגישות, גם ההורים ימצאו בתשובות אלו עניין רב שו"ת שידוכים

בריאות, נדל"ן, ביטוחים, כשרות, חינוך: כל המומחים של COL בקליק



איך באמת אפשר להכיר דרך פגישות?

נושא השידוכים הוא מהנושאים החשובים ביותר בחייו של אדם – בבחירת בן/בת הזוג שעמו יחלוק את כל מהלך חייו. זו החלטה גורלית מאין כמוה. דא עקא, שההחלטה החשובה הזאת נעשית בחלקה ב"עיניים עצומות". 

שלא כמקובל במגזר הכללי, אצל יהודים יראי שמים ההיכרות נעשית במסגרת מספר פגישות מצומצם למדי, ולאחר מכן מקבלים את ההחלטה.

כאן מגיעה שאלה נכונה וצודקת: איך אפשר להכיר בתוך מספר פגישות קצרות את פנימיותו של בן הזוג העתידי? 

החשש שלך מובן וצודק. למרות חוסר ההיכרות המוקדם ולמרות המסגרת המצומצמת של הפגישות, בהחלט ניתנים לך כלים לברר את אופיו של המועמד/ת לשידוך. בראש ובראשונה יש את "מסננת" הבירורים, דרך חברים וחברות שלמדו לאורך השנים עם המועמד/ת ומכירים אותו/ה היטב במצבים מגוונים של חייו. כמובן שצריך לקבל חוות דעת לפחות משניים שלושה חברים/ות ומכרים. כך ניתן להצליב מידע.

לאחר מכן יש את מסגרת הפגישות עצמן. בפגישות אנחנו מפעילים את מלוא החושים שלנו: ראייה, שמיעה, הבנה והרגשה. במסגרת הכלים הללו שהקב"ה חנן אותנו בהם, אנו יכולים ללמוד רבות על האדם היושב מולנו האם הוא חכם, נבון, נעים, נאה, רגיש, מתחשב וכו'.

ברור שאי אפשר לדעת על אדם הכול באמצעות הפגישות – אבל בהחלט יש לנו את הכלים לקבל מידע רב כדי שנוכל לקבל מידע וידע על האיש שלפנינו.

יש לזכור שכל שידוך הוא משמים. אין נישואין אלא אם כן הכריזו על כך מלמעלה. לכל אחד ישנה סייעתא דשמיא כדי לדעת מי יושב/ת לפניו/ה.

יותר מכך: חסד ה' הוא שאיננו יודעים ה-כ-ל על האדם שלפנינו בשלב הפגישות. כי באמת אין אדם ללא חסרונות, ואם נחפש את החסרונות – נוכל למצוא אותם במוקדם או במאוחר וזה ירתיע אותנו מלהתחתן. הקב"ה שמזווג זיווגים מסובב את העניינים בצורה כזאת שלפעמים דברים מסוימים נעלמים מעינינו במהלך הבירורים והפגישות, כדי שנוכל לקשור גורלנו עם בן/בת הזוג, ורק לאחר מכן נוכל לעבוד במשותף בעבודת המידות הזוגית. זה האתגר, ללמוד להכיר תוך כדי הנישואין, להכיר שוב, לגלות דברים חדשים ולהתמודד ביחד.

האם אפשר לפסול בחור/ה על פי בירורים בלבד?

ועדיין בנושא הבירורים, שהוא חלק ראשוני וחשוב בקביעת השידוך.

מטרת הבירורים היא לאסוף ולקבל כמה שיותר נתונים על הבחור/ה בטרם ניתן את האישור לפגישה עצמה. בנושא זה הגיעו כמה שאלות, חלקן הפוכות אך משלימות זו את זו:

איך אפשר לפסול מישהו/י על פי הבירורים? כל כך הרבה בחורים ובחורות מעוכבי שידוך רק בגלל שלא נתנו להם צ'אנס בפגישה עצמה משום שלא צלחו את מסננת הבירורים; מספיק ששדכנית או שכנה אומרת מילה לא במקום, ואנחנו קובעים ש"הוא לא מתאים". מצד שני – לא מעט הורים או שדכנים קובעים בנחרצות: "אי אפשר לפסול לפי מידע זה בלבד, צאו לפגישה ותבדוק לבד..." ובכלל: לפי מה פוסלים כבר בבירורים? (כדי שלא נצטרך להיפגש עם כל מי שמציעים..)

כמו שכתבתי, שלב הבירורים מטרתו ברורה מאד: לסנן סינון ראשוני את כל ההצעות שמגיעות אלינו. לאחר שהכנו רשימה מה חשוב לנו יותר בבן/בת הזוג העתידי ומה פחות, על מה אי אפשר לוותר ומה אפשר – צריך להתחיל לברר האם אכן המוצע/ת עומדים בקריטריונים שאנו מחפשים.

לא פעם אנחנו מקבלים מידע מוטעה על פלוני, או שלא הבנו נכון את האינפורמציה עליו. יותר מכך: לא תמיד המידע אכן מתאים לאישיות של האדם עצמו.

יש הגורסים ש"לא פייר" שלא לתת צ'אנס לבחור או הבחורה לפגישה, ואולי האישיות שלהם תשכנע ש"יש על מה לדבר"?!

נקודת המוצא שלי היא, שאיננו מתחתנים עם מישהו/י כדי לעשות לו טובה או בגלל חמלתנו עליו. אדם בהחלט מתחתן מתוך אגוצנטריות: כי אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב. סינון או פסילה של פלוני/ת בשלב הבירורים, אינו פסילה כי הוא לא טוב ולא ראוי, אלא בגלל חוסר התאמה. "הוא בחור טוב, אבל לא מתאים לי".

דילוג על שלב הבירורים ויציאה מיד לפגישות טומן בחובו מוקשים. כל יציאה והכנה ליציאה, דורשת המון השקעה והכנה (בעיקר מצד הבנות) כמו גם השקעת אנרגיות רבה. פגישה שלא ייצא ממנה כלום, גורמת לאכזבה שגוררת בעקבותיה בשלבים מתקדמים גם תסכול ועייפות וחוסר רצון להמשיך הלאה. אין ספק שזה פוגע ישירות במוטיבציה להיפגש הלאה עם מי שבאמת ראוי לכך.

לכן לא תמיד צריך "לקפוץ דום" להפצרה של שדכנית האומרת 'תצאו ואחרי זה תחליטו'. אם אין התאמה סבירה, אין טעם לצאת ולבזבז כוחות סתם. רק אם ישנה התאמה וישנן די סיבות מוצדקות כדי לצאת להיפגש, אפשר לצאת ולבדוק באופן אישי.

על מה יש לשים דגש בשלב הבירורים?

השאלה הבאה – עדיין בתחום הבירורים - היא שאלה פרקטית ומהותית מאד:

ברצוני לשאול אלו נושאים הכי חשוב לברר בשידוכים על מנת למנוע עוגמת נפש אחר כך? אצל מי הכי חשוב לשאול? על מה להתמקד בעיקר? ואיך לשאול באופן שקיבל את התשובה האמיתית?

שלב הבירורים הוא אכן שלב חשוב ביותר, הוא מהווה את מסננת הבדיקה הראשונה שבה אנחנו מעבירים את בני/בנות הזוג הפוטנציאליים בטרם נאפשר לעצמנו להמשיך אל השלב הבא.

בקורס שנפתח לאחרונה להכנת בחורים לקראת פגישות, בו הרצתי גם אני, (כותב השורות), הקדשנו פגישה שלמה לנושא זה ופיתחנו אותו מהיבטים שונים.

אני סבור כי בראש ובראשונה מן הראוי לברר על המשפחה ממנה מגיע/ה הבחור/ה המוצע/ת, לשאול על ההורים (על האבא, על האימא ועל שניהם ביחד) ועל המשפחה בכלל. הרי המיועד/ת גדל/ה בחממה הזאת, שם ראו ונפגשו לראשונה עם מודל הזוגיות שבין ההורים. סביר אפוא להניח שהבחור/ה יאמצו חלקים נכבדים ממה שראו, שמעו וספגו לתוכם במשך השנים. זה לא רק האווירה, אלא גם תכונות אופי, דפוסי התנהגות, בית 'חם' או 'קר', לוחץ או מאפשר; האם זה בית של נתינה ופתוח או להיפך, וכן הלאה. כמובן, גם בזה יש יוצאים מן הכלל.

לגבי הנושאים החשובים ביותר –  כל אחד ואחת צריך לבדוק עם עצמו/ה מה הדברים החשובים לו ביותר בבן/בת הזוג ומה היה מבקש לעצמו, ובהתאם לכך לערוך את הבירורים.

הבירורים נעשים אצל האנשים שסביר להניח שמכירים את הבחור/ה או את בני המשפחה שלו/ה: שכנים, אנשים מהקהילה (רבים מאד מחסידי חב"ד מתגוררים בקהילות, וקל יותר לקבל אינפורמציה. מידע ולא פרשנויות!!!), חברים/ות מהישיבה / בית ספר, כולל גם חברים מהפנימייה שיכולים להוסיף נופך רב לתמונה הכללית.

מה עושים עם בחור 'פתוח'?

השאלה הבאה שהגיעה מנערה בגיל השידוכים, היא מורכבת בהחלט:

"אני יודעת וגם קראתי שהרבי אומר שצריך שבחור ישאר בישיבה עד הרגע האחרון, אבל מה קורה אם הבחור כבר בגיל 26-27 שזה גיל שכבר יוצאים לעולם לעבוד, איך זה מסתדר עם מה שהרבי אומר? איך אפשר לבדוק אז את הרמה הרוחנית והחסידית שלו כשהוא יוצא לעבוד?

המציאות כיום היא שבחורים מבוגרים, רובם ככולם לא נשארים בישיבה עד לנישואיהם ויוצאים לעולם הגדול, אם לפעילות ועזרה לשלוחים, או שיוצאים לעבוד. אינני נכנס לסיבות ולמניעים וכל אחד יעשה כפי עצת ה"עשה לך רב" שלו.

בדרך כלל, בחור שיוצא לעולם הגדול כבר 'נפתח' יותר מאשר בחור "יושב אוהל" ושתורתו אומנותו. זו המציאות. נערה שנפגשת עם בחור בסטטוס הזה, צריכה לקחת בחשבון שהוא במצב שונה מבחור היושב עדיין בישיבה, אם כי, לא בהכרח שהרמה הרוחנית והחסידית שלו פחותה. יש בחורים חסידיים ואיכותיים בהחלט שמוצאים את עצמם עסוקים בעניינים שונים.

כדי לדעת בכל זאת מיהו הבחור, מהי רמתו הרוחנית וכו' – בשביל זה יש את הבירורים לברר על אודותיו – וכמובן שלב הפגישות שבמהלכן על הבחורה לברר עם הבחור את הנושא. יש לעשות תיאום ציפיות ועל הבחורה להיות כנה וגלויה בכך שתספר על עצמה ועל שאיפותיה הרוחניות-חסידיות מהבית העתידי שלה, וכך יבדקו שניהם האם הם רואים את הדברים עין בעין.

מובן שאין לשאול ישירות "מהי רמתך הרוחנית?" אבל בהחלט אפשר להעלות סיטואציות שונות וחוויות מן העבר כדי לברר מתוכן ודרכן את מקומו של הבחור ולתהות על עולמו הרוחני והחסידי.

מרכיב לא פחות חשוב כדי לקבוע את רמתו הרוחנית של הבחור/ה, הוא הלבושים. לבוש בסגנון חסידי, זקן וכדו' ואצל בחורה כמובן לבוש צנוע וכו'. הלבוש הוא מין חלון ראוה של פנימיות האדם ובהחלט משקפת את פנימיותו.  

מה עושים כשהראש אומר 'כן' והלב לא מרגיש, או להיפך?

השאלה הבאה עוסקת בדילמה נפוצה מאד בקרב הבחורים/ות שיוצאים לפגישות שידוכין. יוצאים לפגישה או שתיים ואפילו ארבע וחמש – הכול לכאורה נראה מתאים והולם, תפור למידותינו, אין שום סיבה לשלול את ההצעה – אבל הלב לא מרגיש. או להיפך, יש משיכת הלב ורגש חזק, אבל המוח זועק: עצור/י, הוא/היא לא בשבילך. יש חוסר התאמה משווע – מה עושים?

השאלה אכן במקומה, וזו סיטואציה המתרחשת פעמים רבות אצל בחורים ובחורות כאחד. המוח מייצג את הפן הקר והשקול של האדם, הרציונאל המעשי והפרקטי, לעומת הלב שמייצג את הרגש שהוא חם בטבעו, והשניים, מה לעשות, לפעמים לא פועלים בתיאום.

בחירת שידוך צריכה להיעשות בהתאם לשני הפרמטרים: גם שהמוח יבין שיש התאמה (לפחות התאמה בסיסית רחבה) וגם משיכת הלב, אם חסר אחד משניהם, חייבים לעצור את התהליך ולבדוק. אם ההיגיון בעד השידוך ואין משיכת הלב – מציע הרבי באגרות קדשו, להפסיק להיפגש למשך תקופת-מה ולבדוק במשך הזמן האם הלב מתעורר, האם תהיה תחושת החמצה לו המוצע/ת היה הולך לדרכו או סוגר שידוך עם מישהו/י אחר/ת.

מצד שני – כשיש משיכת הלב והרגשה חזקה, אבל שכלית אנחנו מבינים שאין התאמה, אין להמשיך הלאה. רגש יכול לחבר בין שני עולמות רק למשך תקופה. באופן טבעי הרגש הולך ומתעמעם כשאין התאמה. הזוג לא יחזיק מעמד ביחד. חלילה וחס לנסות 'לחפות' או 'לעגל פינות' ולקוות ש'הכל יהיה בסדר'.

כאן, מניסיוני הייתי ממליץ - כמעט קובע, שיש להיוועץ עם משפיע או גורם מקצועי, לפני שחורצים דין. במצבים אלו התסכול הוא גדול מאוד ובלתי נסבל משום שמצד אחד מרגשים פספוס והחמצה אם לא 'נלך על זה' ומצד שני החשש לעתיד הוא גדול מאוד.

עצה נכונה בזמן הנכון, יכולה להציל שניים מסיכון רב או להעניק להם סיכוי גדול.

לספר על בעיות לפני הפגישה הראשונה או אחרי הרביעית?

אני בן 31, חוזר בתשובה וסובל כבר כמה וכמה שנים מבעיות נפשיות לא פשוטות, דבר המשפיע כמעט על כל תחום בחיים שלי - פרנסה, תחומי עניין, הנהגה יומיומית ובהחלט ישפיע גם על הזוגיות בעתיד.

חשוב לי להקים משפחה, אולם בגלל כל הנ"ל אני חושש מזה ואיני יודע איך לגשת לזה. אני ממש לא מעוניין להסתיר את המצב שלי, אבל איני יודע איך אפילו להתחיל לספר את המצב לשדכנית או למיועדת מבלי ליצור רתיעה. במיוחד שיש פרטים מסוימים בעניינים שהצניעות יפה להם שלא שייך שאני אדבר עליהם עם שדכנית.

ועוד, מן הסתם עדיף לי לחפש מישהי עם בעיה דומה לשלי, ככה יהיה לנו הרבה יותר קל להבין אחד את השני, ככה יהיו לנו יותר תחומי עניין משותפים. אבל איך לחפש כזה דבר? האם יש שדכנים או שדכניות שמתמחים בתחום זה?


בטרם אתעסק באופן ישיר בשאלתך הספציפית – אני רוצה להציג חילוקי דעות מהותיים בנושא של הצגת מחלות/בעיות בעת השידוך. האם מן הראוי לומר הכול בגלוי לפני הפגישה הראשונה, או עדיף להיפגש שלוש ארבע פגישות ורק לאחר שזה "נראה רציני" לספר את האמת?

אסכולה אחת סבורה שלא להציג את הכל מיד – שכן אף אחד/ת לא יתן/תתן צ'אנס למי שסובל ממחלה כלשהי, אפילו לא לפגישה ראשונה. כי "בשביל מה להכניס את הראש למיטה חולה".

אתן פה דוגמה ספציפית - מקרה אמיתי שקרה אצל ילדה כשהייתה בגיל עשר התגלה כי היא חולה באפילפסיה (מחלת "הנפילה"). היא נטלה כדור אחד מדי יום וב"ה זה יותר מעשר שנים שלא קרה מאומה ותפקדה כראוי. כלומר: לא הייתה לה שום השפעה חריגה בחיי היום יום. המחלה גם אינה גנטית ולכן אין חשש שתעבור הלאה לילדים. כאן מתחדדת הדילמה: האם יש להציג זאת כבר לפני הפגישה הראשונה? אם כן, סביר להניח (אם נהיה כנים) שאף אחד לא ייתן צ'אנס אמיתי לנערה חסידית, רגישה, טובת לב ונאה שמבקשת להינשא עם בחור ראוי ללא מחלות.

אסכולה אחרת סוברת שיש להציג הכול עוד לפני הפגישה הראשונה "והצד השני יחליט אם זה מתאים לו או לא". ההיגיון שבגישה זו קובע, כי לאחר ארבע או חמש פגישות כבר ישנה משיכה רגשית ו"חבל לאכזב ולשבור לבבות".

שתי האסכולות הללו נשענות על הגיון עם נימוקים כבדי משקל. כך או כך, מדובר בדיני נפשות, וכל אחד לגופו של עניין, יתייעץ עם רב / מורה הוראה / רופא / משפיע שמכיר היטב את המקרה ויחליטו בצורה הרגישה ביותר כפי שהיו רוצים שיתנהגו עמם במקרה הפוך.

ולגופה של שאלת השואל: שלא כדוגמה אותה הצבתי קודם, הרי המקרה שלך הוא חד יותר: כשאתה סובל "מבעיות נפשיות לא פשוטות, דבר המשפיע כמעט על כל תחום בחיים שלי", כלשונך, אתה חייב ליידע כבר בהתחלה, בקשיים שלך, ועל הצד השני להחליט אם היא מסכימה להתמודד עם האתגר או לא. מובן שאינך חייב וצריך לרדת לפרטי-פרטים באוזני השדכנית, ומספיק קווים כלליים כדי שהיא תבין ותדע את אשר לפניה. כאשר יזדמן לפניה, בעזרת ה', שידוך שיכול להתאים לך, היא בוודאי תמהר להתקשר אליך וליידע אותך.

אין לי ספק שזיווגך מחכה לך מן השמים כבר ארבעים יום בטרם נוצרת. היא נמצאת וגם היא מחכה לך ואף מחפשת אותך ממש בזמן זה. אל תתייאש, תמשיך לחפש ולהשקיע מאמצים – וה' הטוב יכוון אותך למצוא אותה בקלות, וביחד תקימו בית חם, תומך וחסידי.

קושי באסתטיות

בעזרת ה' רוצה להקים בית חסידי, אבל יש לי בעיה שמראה של זקן מאד לא יפה בעיניי. ברור לי שבחור חסידי לא נוגע בזקן. אבל זה מעורר בי דחיה ונראה לי לא אסתטי. מה עושים?

את כותבת שברור לך שבחור חסידי אינו נוגע בזקן ואת גם רוצה בהחלט להקים בית חסידי, אבל זקן מעורר בך דחייה, מה עושים?

בעצם את מבקשת כאן שני דברים סותרים. זה כמו שמישהו יאמר: 'אני רוצה להתחתן אבל גם להישאר רווק'. בהומור הייתי אולי מציע שתבקשי מהשדכנית לחפש לך בחור חסידי, אך כזה שלא צומח לו זקן.

ומעבר להומור - אני סבור שמראה 'חיצוני' כזה של זקן, (למרות שזה מסמל דווקא את הפנימיות החסידית של הבחור) הוא מהדברים שעם הזמן מתרגלים אליהם, ובפרט כשמגלים את הפנימיות של האדם, לא רק שזה לא יפריע אלא אדרבא יוסיף יופי משלו.

ידוע לי מקרה קצת יותר קיצוני, עם בחורה שיצאה לפגישת שידוכים ראשונה עם בחור שאוזניו היו גדולות במיוחד ללא פרופורציה לפנים שלו. הבחורה לא יכלה להסתכל בפניו, זה דחה אותה. בסוף הפגישה הצהירה בפני השדכנית כי לא תצא בשנית עם הבחור בגלל הפגם הזה. לאחר הפצרות הסכימה לצאת שוב לפגישה נוספת. במשך הפגישות הבאות כשזיהתה שלפניה יושב בחור עם תכונות מיוחדות, משום-מה אוזניו 'קטנו' פתאום ונכנסו לפרופורציה הנכונה. לבסוף הם התחתנו ועד היום הם מנהלים בית למופת.

לכל דבר מתרגלים והרגל נעשה טבע. חבל לפסול בחור טוב בגלל זקן. הייתי אומר בהלצה על משקל המשנה: "אל תסתכל ב(ז)קנקן אלא במה שיש בו" אדרבא, כדי שתוכלי להקים בית חסידי בו את מעוניינת, דווקא הזקן יתרום לכך ולא להיפך.

אני מאמין שכוח הרגל זה יפעל גם אצלך.

על מה מדברים בפגישות ראשונות?

אני בחורה בסמינר שנמצאת לפני פגישות.  רציתי לדעת על מה מדברים בפגישות הראשונות??

פגישות ראשונות הן פגישות היכרות בלבד, בשביל הרושם הראשוני ונשיאת החן – לדעת האם זה הבחור שאני אכן רוצה להמשיך עמו במסגרת הפגישות לקראת השלב הבא של דיון רציני לגבי המשך החיים.

אשר על כן, הנושאים בפגישות הראשונות צריכים להיות קלילים. אפשר לשוחח על המשפחות, על אנשים משותפים שאתם מכירים. אפשר לשתף אותו באירועים ובדברים שעברתם וחוויתם לאחרונה בבית הספר / בישיבה / באירוע כלשהו שהייתם בו. אפשר לשוחח גם על נושאים כלליים שמעניינים אתכם ולמצוא ביחד נושאי שיחה משותפים שמעניינים את שניכם. לטעמי, רק את הפגישה השלישית ואילך כדאי לייחד להיכרות עומק ולשיחות רציניות הבודקות אפשרות להקים יחד בית נאמן בישראל.

המלצה שלי: לפחות את הפגישה הראשונה הייתי מגביל לשעתיים מקסימום, כדי לצאת עם 'טעם של עוד'. ישנם כאלה שמגזימים ויוצאים לפגישות ראשונות הנמשכות על פני שעות רבות. שעתיים זה די זמן כדי לדעת האם אני מעוניין בפגישה שניה. לפעמים פגישות ארוכות מידי בהתחלה, ממצות את הקשר שרק החל לנבוט ואז אין טעם להמשך פגישות נוספות, כך יצא שכרנו בהפסד.

ניגודיות או השלמה?

אחת השאלות שחוזרות ונשנות תמיד קשורות לגבי מידת ההתאמה - כאשר הבחורה היא טיפוס של אש.. בעלת מרץ רב וכו', האם היא צריכה לקחת אחד שקט שישלים אותה? או שעדיף מישהו שמתאים?

בשאלתך יש כבר חצי מן התשובה. בבחור המנוגד לאישיותך יש משום השלמה, אך גם ניגודיות. בבחור התואם לך באופיו – יש התאמה אך ייתכן שתתקלו בחוסר אתגר בחיי הנישואין. חלק מהיופי בזוגיות היא הכיוונים השונים שכל אחד תורם מכיוונו הוא.

ישנן חסרונות ומעלות לכאן ולכאן, אין כאן קביעה ודאית והכל לפי גופו של עניין.

אולם אין ספק שבחור המתאים באופן בסיסי, אך יחד עם זאת גם שונה בדברים כאלה ואחרים – עדיף מאשר בחור ש'דומה בול' אלייך או בחור ש'מנוגד לגמרי' לאישיות שלך.

באופן כללי; ככל שהפערים בין בני זוג גדולים יותר כך תהיינה עבודת הגישור ביניהם והעבודה העצמית גדולות בהתאם.

כשיש הבדלים תרבות ומנטליות

השאלה הבאה עוסקת בהבדלים ובפערים שיש בין שניים שגדלו ובגרו בשתי יבשות שונות: האם לדעתך יכולים להיות הבדלים גדולים בשידוך בין אמריקאים לישראלים, או שניים שמגיעים משתי יבשות אחרות שיכולים להפריע יותר מאשר שידוך רגיל בין שני בני זוג מאותה מדינה?

בהחלט שכן. בכלל, ההבדלים הטבעיים שבין בחור לבחורה הם גדולים. כל אחד מהם הוא עולם אחר לגמרי, והנישואין אמורים לחבר ולגשר בין שני העולמות. זוג צעיר עובר בדרך כלל כבר מתחילת דרכו חוויות רבות וסיטואציות שונות עד שלומדים להכיר זה את זו ולחיות בשלום באהבה ובאחווה אמיתיים. פערי תרבות ומנטאליות רק מעצימים את הריחוק בין שני בני הזוג, והקושי הופך להיות גדול יותר.

נכון שישנם זוגות רבים שהגיעו מארצות ויבשות שונות שכן הצליחו ביניהם, אבל אין זה סותר את האמור לעיל.

כך או כך, אני סבור שאין לפסול הצעה באופן אוטומטי רק בגלל ש"הבחור מאוסטרליה" או מכל מקום אחר בעולם, ותמיד כדאי לבדוק את המוצע/ת.

ולך, האמא הדואגת...

כאן אני מגיע לשאלתה של אֵם דואגת במיוחד, ולא פלא, כי יש לה בן אחד ויחיד, הוא אמנם בן 18 שנים בלבד, ועדיין חובש את ספסלי הישיבה, אבל היא כבר מוטרדת "איך עושים את כל הפרוצדורה של השידוך בעתו ובזמנו"?

ובכן, אמא יקרה, אם את באמת רוצה בטובתו של בנך ואוהבת אותו – פשוט הניחי לנושא הזה כעת. תני לו להתמקד בלימודיו, להשיג את הישגיו בישיבה במסגרת הלימודים ובמסגרת החברתית שלו. כשיגיע הזמן תאפשרי לו לנסוע ל'קבוצה' ולהיות עם הרבי במשך שנה, וכשיחזור משם, תתחילי לחשוב על השידוכים שלו.

גם אם אינך מגלה לו כעת שאת טרודה בנושא השידוכים, מן הסתם ובלי להתכוון את משדרת לו זאת בצורה כלשהי. ואין ספק שהוא חש בכך.

לכשיגיע הזמן – את כבר תמצאי את הדרך הנכונה, וה' יהיה בעזרך.

קורס השידוכים שיצא לאחרונה

חלק מהשאלות שקיבלתי עסקו בקורס שידוכים לבחורים שקם לאחרונה, ואני נמנה על סגל המרצים שלו. רבים התעניינו מהו הקורס ולשם מה צריך אותו?

ובכן, מדובר בקורס שמיועד לבחורים לקראת פגישות שידוכים. חוסר החיבור הטבעי שבין בחור לבחורה במשך השנים מפאת צניעות וחינוך נכון, יוצר מצב שבחור נמצא כל שנותיו בסביבה גברית, וכן הבחורה נמצאת בטבעיות בסביבה נשית. שלב השידוכין הוא השלב הראשוני של חיבור ודיאלוג, אך לא רבים יודעים לעשות זאת בצורה הטובה והנכונה. שיחה עם בחורה בפגישות שידוכין אינה כמו שיחה עם חבר חדר בפנימייה.

הקורס מציע כלים מעשיים לבחורים לקראת פגישות, כאשר הוא מכיל את רוב השאלות, הדילמות וההתחבטויות שהוצגו לעיל, והוא מקיף נושאים רבים ומגוונים שבחור מעצמו לא יכול לדעת: איך להתכונן נכון לפגישה? איך בוחרים מקום לפגישה? מה אתה משדר מבלי ששמת לב כשאתה יושב בעת פגישה?  איך עושים סדר בתוך שלל האינפורמציה שיש לנו על הבחורה? איך יודעים אם האדם איתו אתם עומדים להתחתן הוא האדם הנכון עבורכם? איך מקבלים החלטות? מה אני מחפש בבת הזוג? סדרי עדיפויות: מה חשוב לי ועל מה אני יכול לוותר? איך לשאול שאלות נכונות כדי לקבל את התשובות הרצויות? פתיחות וכנות בפגישה, יכולת הקשבה, ועוד רבות.

אין ספק שקורס כזה תורם רבות מתוך דגש על כלים מעשיים לפגישה ולהתמודדות לפניה ואחריה, עד שלב ההכרעה וההחלטה בנושא הכל-כך חשוב וגורלי לחיים.

ובכן, מדובר בקורס שמיועד לבחורים לקראת פגישות שידוכים. חוסר החיבור הטבעי שבין בחור לבחורה במשך השנים מפאת צניעות וחינוך נכון, יוצר מצב שבחור נמצא כל שנותיו בסביבה גברית, וכן הבחורה נמצאת בטבעיות בסביבה נשית. שלב השידוכין הוא השלב הראשוני של חיבור ודיאלוג, אך לא רבים יודעים לעשות זאת בצורה הטובה והנכונה. שיחה עם בחורה בפגישות שידוכין אינה כמו שיחה עם חבר חדר בפנימייה.

הקורס מציע כלים מעשיים לבחורים לקראת פגישות, כאשר הוא מכיל את רוב השאלות, הדילמות וההתחבטויות שהוצגו לעיל, והוא מקיף נושאים רבים ומגוונים שבחור מעצמו לא יכול לדעת: איך להתכונן נכון לפגישה? איך בוחרים מקום לפגישה? מה אתה משדר מבלי ששמת לב כשאתה יושב בעת פגישה?  איך עושים סדר בתוך שלל האינפורמציה שיש לנו על הבחורה? איך יודעים אם האדם איתו אתם עומדים להתחתן הוא האדם הנכון עבורכם? איך מקבלים החלטות? מה אני מחפש בבת הזוג? סדרי עדיפויות: מה חשוב לי ועל מה אני יכול לוותר? איך לשאול שאלות נכונות כדי לקבל את התשובות הרצויות? פתיחות וכנות בפגישה, יכולת הקשבה, ועוד רבות.

אין ספק שקורס כזה תורם רבות מתוך דגש על כלים מעשיים לפגישה ולהתמודדות לפניה ואחריה, עד שלב ההכרעה וההחלטה בנושא הכל-כך חשוב וגורלי לחיים.




(ארכיון COL)
(ארכיון COL)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן