קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







אסי שפיגל על שמחת תורה עם הרבי • אתם חייבים לקרוא!
(יום ראשון, כ''א תשרי )
גילוי השמחה והאהבה הזה של הרבי אלינו גרם לחסידים לשמחה נעלית מאד. החסידים היו שרים וקופצים אל מול הרבי בהתלהבות אדירה. את הגוף כולם השאירו בבית. אף אחד כבר לא מרגיש גשמיות. אלפי אנשים מכווצים וצפופים והם חשים וחיים רק דבר אחד: רבי • הרב אסי שפיגל בטור שלא קראתם כדוגמתו על שמחת תורה תשמ"ח עם הרבי • חובת קריאה!
הרב אסי שפיגל

הלילה שמחת תורה הרי צריך ללכת ולשמח יהודים , אז אני אלך לבתי כנסת בצפת וארקוד כמו משוגע. באמת כמו משוגע. והרבה יהודים דתיים שלא זכו להיות אצל הרבי יביטו במשוגע הזה ולא יבינו : מה הוא קופץ? בסדר, צריך לשמוח , אבל מה הטירוף הזה?

כנראה הוא שתה הרבה וודקה הם יאמרו לעצמם. אחרת, לא ברור להם מה פתאום צריך ככה לקפוץ ולהשתולל.

את מה שהם לא יבינו. אני יודע שאתם מבינים. מה שנקרא אצלם לקפוץ כמו מטורף אצלי זה כמעט כלום. זה "אפס קצהו ושמץ מנהו" ממה שזכיתי לראות אצל הרבי. את הוודקה אני לא שותה כדי לשמוח. בשביל זה יש לי את הסרטים בראש מהקפות אצל הרבי. את הוודקה אני שותה כדי שלא אבכה יותר מדי...

~~~

מדברים לאחרונה הרבה על שנת תשמ"ח. שנת ההקהל האחרונה לה זכינו עם הרבי .

בנוסף לכל עניני ההקהל שהיו בתשמח – היה את "שמחת תורה תשמח ". כזה שמחת תורה לא היה.

מי שלא היה שם, שלא יסמוך עלי ושישאל את ההורים או החברים או את מי שהוא מכיר. שאל אביך ויגדך מה היה בתשמח.

בתשמח היתה שמחה אצל הרבי שלא נראתה אף פעם.

איך אני יכול לדעת? הרי אני לא הייתי בהקפות כל השנים. ואף על פי כן אני אומר לכם. לא הייתי צריך להיות בכל השנים כדי לדעת שתשמח – זה פעם באלף שנה.

יש הרבה מה לספר על שמחת תורה תשמח ואין הזמן גרמא לכתוב באריכות . אתרכז רק ברגע אחד יוצא מן הכלל. ש" לא ללמד על עצמו יצא , אלא ללמד על הכלל כלו יצא ".

בכלל, אנחנו יודעים שדרכו של הרבי לא היתה להביע את רגשותיו כלפי חוץ. ובטח שלא היתה זאת דרכו "להראות את עצמו". אבל בתשרי היו כמה פעמים שהרבי כן עשה מאמץ כדי שנראה אותו.

בראש השנה היה מעמד של החזרת הפנים אחרי תקיעות. זה היה משהו שלקח ממש כמה שניות. אבל, הרבי הסתובב לקהל כדי שנראה אותו.

בראש השנה – כמו הרבה ענינים נוספים בראש השנה – הרבי הראה את פניו בבחינת נקודה. אבל הנקודה הזאת התפתחה במהלך תשרי ובשמחת תורה הגילוי היה בשיא העוצמה. הרבי עלה על במה מיוחדת שגבהה עם השנים ופשוט היה מתגלה אלינו...ופניו מאירות באור מיוחד של שמחה והוא מניף ידיו ומוחא כפיו ועושה תנועות שלא ראינו בשום זמן אחר.

גילוי השמחה והאהבה הזה של הרבי אלינו גרם לחסידים לשמחה נעלית מאד. החסידים היו שרים וקופצים אל מול הרבי בהתלהבות אדירה. את הגוף כולם השאירו בבית. אף אחד כבר לא מרגיש גשמיות. אלפי אנשים מכווצים וצפופים והם חשים וחיים רק דבר אחד: רבי.

באותם רגעים מוקסמים חלל האוויר של 770 היה ספוג בגלים ששידרו מסר מאלפי החסידים לרבי:

רבי. אוהבים אותך...

הרבי כמובן הרגיש את חסידיו. הוא היה מוחא כפיים אלינו ומניף את ידיו ומעודד ומרומם אותנו . זה היה נראה כאילו הוא אומר לנו בחזרה : חבר'ה. אני אוהב אתכם.

אחד הרגעים העוצמתיים ביותר שה"דערהער" הזה היה באוויר, היה דווקא כשהסתיימו ההקפות. הרבי היה חוזר למקומו ומחזיר את ספר התורה לארון וכל הקהל היה שר את הניגון החבדי המפורסם: "אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו". זה היה רגע עוצמתי ומרגש בו כל החסידים, אחרי שרקדו עם הרבי בהקפות וראו בעיניהם שדומה הרבי למלאך השם, היו שואגים מרוב שמחה "אשרינו מה טוב חלקינו".

בשירת אשרינו ביטאנו לא רק אהבה עצומה לרבי. אלא גם השתוקקות עמוקה שהרבי ישאר איתנו יותר. שלא יחזור לחדר עדיין. הלב ביקש עוד כמה רגעים עם הרבי ב770 .

נכון שהמילים של הניגון הם אשרינו מה טוב חלקינו, אבל ההרגשה באוויר איתה כאילו הקהל זועק לרבי: רבי אל תסיים את השמחה. תישאר איתנו עוד קצת.

אל נא תעזוב אותנו.

~~~

בשבוע  האחרון שאלו אותי כמה יהודים יראי שמיים : "איך היו ההקפות אצל הרבי"?

"זה היה משהו מיוחד "? הם הוסיפו והקשו?

ואני מביט עליהם וחושב: מה בדיוק אפשר לענות לשאלה כזאת?

יש אפשרות לתאר את שמחת תורה אצל הרבי? שווה לנסות בכלל? האם מי שלא היה שם מסוגל לדמיין על מה המדובר? איך מסבירים דבר כזה? זה בלתי אפשרי.

~~~

בתשמח היו הקפות שמחות מאד וארוכות מהרגיל. הרבי עודד את השמחה בצורה שאפילו לגבי השנים הקודמות היתה יוצאת דופן. אני זוכר את עצמי, בחור בגיל 19 ביחד עם חברי ואנחנו כבר לא יכולים יותר לקפוץ ולשיר. כבר אין כח. אנחנו מותשים. אין אוויר. והרבי ממשיך להניף את הידיים למעלה ולמטה ולכל הצדדים. אני הייתי בן 19 והרבי בן 86...איך זה יתכן?

וזה מה שעניתי לאותם ששאלו אותי "אם היה משהו מיוחד" בהקפות עם הרבי :

בהקפות אצל הרבי ראינו בעיניים שלרבי יש כוחות על טבעיים לגמרי. זאת היתה עובדה ידועה שהרבי היה לגמרי מעל הטבע ומעל כל ההגבלות . רואים את זה בתורתו, רואים את זה בהפצת היהדות על ידי השלוחים שלו, רואים את זה במקומות רבים. אבל בשמחת תורה ראינו את זה בעיניים!

ואז , אחרי שעתיים או יותר של הקפות מאד שמחות צעד הרבי בחזרה למקומו אחרי ההקפה השביעית. היה נראה שאנחנו לקראת סיום. הקהל התחיל לשיר אשרינו בשמחה אדירה והרבי הלך לכיוון ארון הקודש, אבל , במקום להחזיר את ספר התורה לארון הפתיע הרבי את הקהל ועלה עם ספר התורה במדריגות לבימה שעליה עמד...

היה זה נראה כאילו הרבי חש את ההשתוקקות העמוקה של הקהל לעוד כמה רגעים. אולי הרבי חשב על אלה שלא הצליחו לראות אותו עם ספר התורה? אולי היתה זאת הוספה מיוחדת לכבוד שנת תשמח?

אני זוכר את הרבי עומד שם מולינו ובידו ספר התורה הקטן. ר' לייבל גרונר תפס שהרבי רוצה להתחיל ניגון והוא סימן עם הידיים לכולם להיות בשקט. נהיה קצת שקט ואני זוכר את הרבי מתחיל את הניגון :

"ופרצת"

הקהל שר עם הרבי והרבי מניף את ספר התורה הקטן לכל הכיוונים. השמחה היתה מטורפת. ההקפות כבר הסתיימו והרבי לא רוצה ללכת. הכח והמהירות של תנועות הרבי היו יוצאות דופן כל כך שאני זוכר את עצמי אומר לעצמי: תדמיין שאתה מצלמת וידאו ותקליט כל רגע...זה שמחת תורה של פעם באלף שנה. אסור לך לעולם לשכוח את הרגעים האלה.

השירה היתה אדירה ואחרי כמה דקות הקהל שם לב שהרבי מאט את השירה. כולם הבינו שהרבי רוצה להתחיל עוד ניגון ושוב נהיה שקט ואז אני שומע את הרבי מתחיל לשיר:

"ניעט ניעט ניקאווא"

ושוב הרבי מניף את הספר והפעם עוד יותר חזק..

רגעי נצח אלה לא ישכחו לעולם. אני מבקש מכם. תשאלו את מי שהיה שם. הם כבר יספרו לכם.

וכשהלילה אלך לרקוד בהקפות בכמה בתי כנסת בצפת ואקפוץ כמו משוגע. אז אולי אף אחד לא יבין למה אני קופץ – אבל אז אני אחשוב עליכם חברים. מקווה שלפחות אתם תבינו אותי.

חג שמח! לחיים. לחיים!!!

ותודה רבה לשלוחים ידידי : הרב לוי סלונים והרב יוסי לו על העזרה והדחיפה.

(נכתב לפני שנתיים)



הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן