קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הנבואה השמימית של הרבי: "בשנה הבאה יהיו כאן מיהודי גרוזיה"
(יום חמישי, כ''ב אייר תשע''ז)
במלאות יובל שנים ליציאתם של בני משפחת מיכאלשוילי מגרוזיה ועלייתם לאה"ק, מובאת כאן לראשונה השתלשלות האירועים המופלאה, ונבואה שמיימית אשר תחילתה בעיצומו של יום שמחת תורה תשכ"ז וסיומה בראש השנה תשכ"ח • על מסירות הנפש, הכניסה שוב ושוב ללוע הארי, וגם: מה הגורם שאיים לשבש הכל רגע לפני היציאה הסופית? מגזין שישי יובל ליציאה מגרוזיה

ד. מיכאל, COL


לפני 50 שנה, בעיצומו של יום שמחת תורה תשכ"ז, פנה הרבי אל החסיד ר' שמואל לויטין אשר שימש כשליח במסירות נפש בעיירות גרוזיה, ואמר לו: "בשנה הבאה בעזרת ה', יהיו כאן מיהודי גרוזיה".

ר' שמואל, באמונה של חסיד - המתין בהתרגשות במשך כל אותה שנה לרגע המיוחל, האם בין היוצאים יהיו כמה מתלמידיו?...

ברית המועצות, תשכ"ז: הימים ימי השלטון הסובייטי מעבר למסך הברזל, המשטרה החשאית אורבת בסמטאות, כוחות הרשע מאיימים להשכיח סימנים לקיום יהודי, לכבות את הגחלת הבוערת ולמחוק כל זכר לעם הנצח.

שלהבות מסירות הנפש 

בתוך החושך הנורא, מהלכות להן דמויות קורנות באור מיוחד. מבעד לקור המקפיא, הן נראות כמו שלהבות איתנות המפיצות חום יהודי סביבן, חום חסידי, חום של מסירות נפש.

שני אברכים עושים את דרכם אל בניין המשטרה בעיר הבירה. ביתם הוא בית של רבנים, האבות והדודים עוסקים כולם בצרכי ציבור- שוחטים, מוהלים, רבני קהילות ומלמדים במחתרת. הרדיפות מצד השלטונות כבר המיטו מספר אסונות על משפחתם ובני קהילתם: מאסרים ממושכים, עינויים, סגירת בתי כנסת וסכנת חיים ממשית שמרחפת כל העת מעל ראשם, בעקבות הגדרתם בפני החוק - 'עבריינים אשר מרעילים את מוחות הצעירים'...

עיירת מגוריהם- קולאשי, מכונה בפי כל "ירושלים של גרוזיה" משום תלמידי החכמים הרבים שמתגוררים בה והחיים היהודיים אשר פורחים בה למרות הדיכוי מצד השלטונות.

התושבים בעיירה יהודים כולם, מלבד כמה גויים המשמשים "גויים של שבת". נציגי המשטר לא רואים בעין יפה עובדה זו, ומנצלים כל הזדמנות להצר את צעדיהם של תושביה היהודים והחסידיים של קולאשי. אחד מהם, מנהל מזה זמן חלופת מכתבים עם ידיד המשפחה המתגורר בארץ הקודש, במטרה להשיג עבור בני המשפחה אשרות כניסה לארץ ישראל.

ימים מספר קודם-לכן, כאשר הגיעה מעטפה חדשה ובה המסמכים המיוחלים מארץ ישראל - לא ידעו בני הבית את נפשם מהתרגשות, אך הידיעה כי נודע הדבר לשלטונות - העיבה מעט על שמחתם, והפכה את החשש מפני תגובת משטר למוחשי.

לאחר התייעצות עם מביני עניין, הוחלט להטיל את משימת בקשת אשרות היציאה על בני הדודים הרה"ח יעקב והרה"ח שמואל מיכאלשוילי. החלק הראשון בוצע בהצלחה, הטפסים הנדרשים כבר הוגשו ועתה נותר להם להמתין להחלטת נציגי השלטון אשר לא הותירו הרבה מקום לספק: אישור הבקשה יעניק לבני המשפחה היתר יציאה מברית המועצות, אך מנגד- דחיית הבקשה תגזור את דינם של המבקשים לשנים רבות בכלא הסובייטי.

'בית הדין' הסובייטי

בשעה היעודה הגיעו בני הדודים לבניין משרד הפנים. השומר שבפתח גער בהם באומרו- "מה באתם הנה כשאתם לבושים בבגדי חג? לכאן לא באים בשמחה, פה נכנסים בפחד!..."

בתוך הבניין שרר מתח רב כיאה למקום בו הרוע שולט. לאחר המתנה מורטת עצבים הוכנסו השניים לאולם שבו ישבו שלושה קצינים בכירים אשר קיימו מעין "בית דין" ותבעו לשמוע מה רצונם של צמד האברכים.

"באנו הנה" אמר ר' יעקב בקול רועד "משום שאבי חכם שבתי מיכאלשוילי, קיבל היתר כניסה לארץ ישראל. אנו מבקשים היתר יציאה מגרוזיה על מנת לעלות לארץ".

 
האחים בצעירותם, בזמן היציאה מגרוזיה. מימין לשמאל: הרה"ח חכם יעקב מיכאלשוילי, הרה"ח חכם משה מיכאלשוילי והרה"ח בן ציון מיכאלשוילי


מיד כשסיים ר' יעקב את דבריו, חבט הבכיר שבקצינים על השולחן וצעק: "כבר שנים שאני בתפקידי ולא היה אדם שביקש לצאת מגרוזיה, והנה אתם מבקשים היתר יציאה? ועוד לארץ ישראל? לא יקום ולא יהיה!".
באותם רגעי אימה- סיפר לימים הרה"ח יעקב מיכאלשוילי- עלתה בדמיונו דמותו של הרבי ועודדה את רוחו. 

מדוע בכפר חב"ד ולא בתל-אביב?

לפתע נכנס מפקח האיזור מטעם הק.ג.ב, הוא פנה אל בני הדודים ודרש לקבל לידיו את הטפסים ובהם בקשות ההגירה. לאחר עיון מהיר במסמכים שאל המפקח - "היכן אתם חפצים לגור בישראל?" "בכפר חב"ד" הם השיבו. "ומדוע לא בתל אביב?" הקשה שוב איש הק.ג.ב, על שאלה זו ענו השניים כי בגרוזיה הם מתגוררים בכפר, ולכן גם בישראל רצונם הוא להמשיך ולגור בכפר...

הקצין המשיך וחקר, כשלבסוף פנה אל מזכירו האישי והורה לו כי בתוך שבוע על המסמכים הדרושים להיות מוכנים, כולל הדרכונים ואשרות היציאה של כל בני המשפחה. הוא סיים באומרו - "אינני רוצה לראותכם פה עוד!".

בדרכונים שהתקבלו היה נקוב הזמן בו על בני המשפחה לצאת את גבולות המדינה: 3 חודשים.

עוד באותו ערב הגיעו הידיעות אודות המלחמה שפרצה בישראל וכי בתקיפות של חיל האוויר הישראלי במצרים הושמדו מטוסים וציוד שסיפקו הרוסים לחיל האוויר המצרי. בשלטון הסובייטי שרר כעס רב על מדינת ישראל והמתח בקרב יהודי ברית המועצות גבר. גם במשפחת מיכאלשוילי שרר מתח רב, אי הוודאות לגבי המצב בארץ הגביר את החשש כי לא יתאפשר להם לצאת מגרוזיה, חלילה.

בימים הבאים הסתיימה המלחמה והחששות נמוגו. לאחר תלאות ואירועים נוספים שהתרחשו במשפחה- בהם הסתלקות הרה"ח חכם שבתי מיכאלשוילי, אביהם של האחים, מה שדרש נסיעה מסוכנת נוספת למשרדי הממשלה על מנת להסיר את שמו מרשימת היוצאים, וכן הולדת תינוקת חדשה במשפחה שהצריכה שוב נסיעה מלאת סיכונים כדי להוסיף גם אותה לאשרות היציאה - ביום ה' כ"ח בסיוון יצאו שלושת האחים: הרה"ח יעקב, הרה"ח משה והרה"ח בן ציון ובני משפחותיהם לבית מיכאלשוילי מעיירת מגוריהם- קולאשי שבגרוזיה, לעבר מוסקבה ומשם דרך אוסטריה לארץ ישראל.

כל בני הקהילה ליוו אותם בדרכם לרכבת, ונפרדו מהם בדמעות של שמחה על הזכות שנפלה בחלקם של שלושת האחים בעלי מסירות הנפש, להיות הראשונים מזה שנים רבות אשר יוצאים את מסך הברזל.

אנשי הסוכנות: "אין דירות למגורים בכפר חב"ד" 

בבוקר י' בתמוז, הגיעו האחים באנייה אל חופי ארץ ישראל. בני המשפחה הביעו את רצונם להתגורר בכפר חב"ד, אך אנשי הסוכנות ניסו לשכנע אותם לוותר על רצונם בתואנה שאין דירות למגורים ביישוב החסידי.

במשך מספר שנים התגוררו בני המשפחה בביתו של הרה"ח חיים כהנא ע"ה, ולאחר מכן בביתו של הרה"ח דוד שקולניק ע"ה. כאשר נמצאו דירות מתאימות ובני המשפחה השתקעו בהן, הם יכלו להתפנות לסייע לאחיהם שנשארו מעבר למסך הברזל. בחודשים הבאים נשלחו בידי הרה"ח יעקב מיכאלשוילי עשרות ויזות עבור יהודי גרוזיה, ובהשתדלות אנשי ציבור נוספים החלה עלייה מאסיבית לארץ ישראל.

הנבואה שהתממשה 

בערב שנת תשכ"ח שלח הרבי כרטיסי טיסה עבור האחים, על מנת שיבואו לשהות ב-770 בחודש החגים. ביום ב' של ראש השנה בעת ההתוועדות, הושבו כל העולים מברית המועצות באותה שנה - מאחורי מקום מושבו של הרבי. כשהסתובב הרבי לומר ליושבים "לחיים", הביט בחיוך בפניו של ר' שמואל לויטין ואמר לו: "נו, באו מגרוזיה?", ר' שמואל היה בהתרגשות רבה מגודל המעמד והנבואה המופלאה שהתממשה מול עיניו.

 
האחים מיכאלשוילי אצל הרבי בשנת תשכ"ח, לאחר היציאה מגרוזיה


זכו האחים והעמידו דורות של צאצאים חסידיים ההולכים בדרכם וממשיכים את פועלם בהפצת תורה וחסידות בקרב יהודי גאורגיה בארץ ובעולם.

הרה"ח יעקב מיכאלשוילי הלך לעולמו בי"ב במרחשוון התשע"ו, אחיו הרה"ח משה מיכאלשוילי אשר שימש כרב העדה הגאורגית בארץ ישראל, הלך לעולמו בכ"ג באייר התשע"ד.

יבדלחט"א אחיהם הרה"ח בן ציון מיכאלשוילי מתגורר בכפר חב"ד.

למעלה: תכנית מיוחדת שתשודר הערב בטלוויזיה הגרוזינית לרגל חמישים שנה ליציאה מגרוזיה. מימין: הרב אברהם אג'יאשוילי, משמאל הרה"ח שלום מיכאלשוילי. למטה מימין: הקהילה היהודית בקולאשי בשעת הפרידה. משמאל: שלושת האחים בזמן היציאה מגרוזיה: מימין לשמאל: הרה"ח חכם יעקב מיכאלשוילי, הרה"ח חכם משה מיכאלשוילי והרה"ח בן ציון מיכאלשוילי
למעלה: תכנית מיוחדת שתשודר הערב בטלוויזיה הגרוזינית לרגל חמישים שנה ליציאה מגרוזיה. מימין: הרב אברהם אג'יאשוילי, משמאל הרה"ח שלום מיכאלשוילי. למטה מימין: הקהילה היהודית בקולאשי בשעת הפרידה. משמאל: שלושת האחים בזמן היציאה מגרוזיה: מימין לשמאל: הרה"ח חכם יעקב מיכאלשוילי, הרה"ח חכם משה מיכאלשוילי והרה"ח בן ציון מיכאלשוילי

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן