קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







המהדיר > הסיפור שטרם סופר על הרב אהרון חיטריק ● מיוחד
(יום חמישי, ו' חשוון תשע''ב)
בשבוע שעבר, נעצמו העיניים ששזפו מאות ואלפי 'ביכלאך' (תכריכי כתב-יד) של רבותינו הקדושים לשם פענוחם והוצאתם לאור והאיש הדגול, החסיד המסור והנאמן והעורך המיומן בשירות הרבי, נלקח לבית עולמו, אך פעלו יישאר חרות לעד על לוח עבודת הקודש של הבאת מעיינות החסידות לאור עולם והפצתם על פני תבל ● אחרי מיטתו של הרב החסיד ר' אהרון חיטריק ע"ה ● הכתבה המרתקת, רצופת גילויים מרתקים על הרב חיטריק, באדיבות שבועון 'כפר חב"ד' לסיפור המלא, מיוחד ב-COL 

בפנים: לקט תמונות נדירות מחייו של 'מהדיר' ספרי הרבי >>>

הרב משה מרינובסקי
צילומים: שבועון 'כפר חב"ד'

היה זה לפני כמעט עשרים שנה. במערכת "כפר חב"ד" שררה תכונה רבה, חגיגית, לקראת הופעת גיליון ה-500. כן, הגיליון שזיכה את "כפר חב"ד" במכתב הברכה הנצחי של הרבי ובו הקריאה לכל קוראי העיתון לעשות למען הפצתו. במסגרת אותה תכונה רבתי הוחלט להוציא לאור מוסף מיוחד בנושא הפצת מעיינות החסידות, המטרה המרכזית והעיקרית של השבועון, ולהעניק לקוראי המוסף אפשרות להציץ, לראשונה, למסתרי עבודת הקודש בעריכתם והכנתם לדפוס של כתבי רבותינו הקדושים נשיאי חב"ד לדורותיהם.

זו היתה העילה שבגללה הייתי, אבדל לחיים, במוצאי שבת חורפית בשנת תשנ"ב אורח לכמה שעות על שולחן עבודתו של הרב אהרן חיטריק ע"ה, במרתף ביתו ברחוב עמפייער בקראון הייטס, ליד השולחן עליו פוענחו, הוגהו ועוטרו במראי מקומות וציונים אלפי גיליונות מתורתם של רבותינו נשיאי חב"ד.

היתה זו ההזדמנות הראשונה שלי לשוחח אתו מקרוב, לשמוע דברים מרתקים ומאלפים ולהתפעם בצורה בלתי אמצעית מאישיותו חסרת גינוני הכבוד ומהעובדה שלמרות מעמדו במערכת "אוצר החסידים", יחוסו הרם, למדנותו המופלגת והיותו גם איש עסקים נחשב, לא גבה ליבו ולא רמו עיניו ועל כל דבריו והליכותיו שרתה ענוות חן חסידית.

את שמו ואת פעלו, או לפחות מקצת מפעלו, הכרתי וידעתי כבר מזה שנים. בעת לימוד מסכת שבת בישיבה התוודענו לכך שלפני שנים רבות, אברך חב"די צעיר ושמו הרב אהרן חיטריק, ההדיר והוציא לאור מכתב יד את חידושי התוספות רי"ד על המסכת וזכה לקבל על עבודתו שבחים נדירים והוראות מהרבי ועם השנים הופיעו בזה אחר זה עשרות רבות של ספרים וקונטרסים בעריכתו ובהם כרכים רבים מסדרת 'אור התורה' לאדמו"ר הצמח-צדק, ספר התניא עם מראי מקומות וליקוט פירושים ועוד. זכרתי גם את ה'שטורעם' שהרבי עשה בשנת תשד"מ עם הופעת מהדורה חדשה של לקוטי תורה לרבנו הזקן בעריכתו של הרב חיטריק והורה לקיים התוועדות רבתי לרגל המאורע.



היה זה בהתוועדות שבת פרשת כי תישא, כאשר הרבי אמר בין הדברים בנושא זה:

"...בימים אלו נדפס הספר "ליקוטי-תורה" בהוצאה חדשה, שבה ניתוספו מ"מ וציונים... כאשר הודיע לי שסיימו להכין את המ"מ וציונים – ביקשתי שיזרזו את ההוצאה לאור.

"...גדולה השמחה בהדפסת ענייני חסידות... ואשרי חלקם וגדול זכותם ותבוא עליהם ברכה ולהם דומיה תהילה עם כל הלשונות של שבח וברכה – כל אלו שעסקו בהוצאה זו והדירו שינה מעיניהם בלילות האחרונים, והשתדלו שהספר ייצא לאור במהירות האפשרית"...

החידוש הגדול של אותה שיחת-ראיון בשנת תשנ"ב היה חשיפת המעורבות הישירה והמתמדת של הרבי בכל פעילותו התורנית ספרותית של הרב חיטריק ע"ה לאורך עשרות בשנים.

כמה חודשים אחר כך התרחש ובא כ"ז אדר ראשון של אותה שנה ועמו ההעלם וההסתר הנורא אך גם מאז ואילך המשיך הרב חיטריק ע"ה והניף את ידו האמונה על עוד שורה ארוכה ונכבדה של עבודות בשדה הספרות החב"דית, מלאכת הקודש עליה מינה אותו הרבי ובה זכה להדרכה צמודה במשך שנים רבות. כך, כל עוד מצב בריאותו איפשר לו ואף בימים שבריאותו התרופפה.

בשבוע שעבר, ביום חמישי כ"ח תשרי נעצמו העיניים ששזפו מאות ואלפי 'ביכלאך' (תכריכי כתב-יד) של רבותינו הקדושים לשם פענוחם והוצאתם לאור והאיש הדגול, החסיד המסור והנאמן והעורך המיומן בשירות הרבי, נלקח לבית עולמו, אך פעלו יישאר חרות לעד על לוח עבודת הקודש של הבאת מעיינות החסידות לאור עולם והפצתם על פני תבל.

מחרקוב למונטריאול

הרב החסיד ר' אהרן חיטריק נולד בשנת תרצ"ט לאביו החסיד התמים הנודע הרב יהודא חיטריק ע"ה ולאמו מרת קיילא, בתו של הגאון החסיד רבי אהרן תומרקין רבה של עדת חסידי חב"ד בחרקוב. את ראשית חינוכו ולימודו קנה מאביו וממלמדים פרטיים, בהתאם לתנאי הימים ההם, ימי רדיפות הדת בידי השלטון הקומוניסטי.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גם השלווה היחסית הופרה ומשפחת חיטריק נמלטה מהבית בחרקוב שבאוקראינה וכמו רבים אחרים מחסידי חב"ד הגיעה לסמרקנד שבבוכרה. כאן סבלו יחד עם אחיהם בתלאות הזמן אך ככל שבגר זכה הילד אהרן ליהנות מהעובדה שבמקום נוצרה סביבה חסידית ולמרות הקשיים הרבים קמו גם 'חדר' וישיבה שסיפקו חינוך תורני חסידי מקורי.

לאחר 'יציאת רוסיה' המפורסמת בשנים תש"ו-ז התפזרו משפחות אנ"ש למדינות שונות ברחבי תבל ורבים קבעו את מושבם בארץ ישראל ובארצות הברית. למשפחת חיטריק בראשות החסיד התמים הרב יהודא ע"ה הועיד הרבי הריי"צ נ"ע שליחות מיוחדת – להתיישב באנטוורפן שבבלגיה ולעסוק שם בניסיון לאתר ולהציל ילדים יהודיים שבמהלך מוראות מלחמת העולם השנייה נמסרו בידי הוריהם במנזרים ומוסדות דומים.

לאחר תקופה של פעילות בתחום זה ובהפצת מעיינות החסידות בבלגיה, עברו הרה"ח הרב יהודא חיטריק ומשפחתו בהוראת הרבי הריי"צ למונטריאול שבקנדה שם כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים המקומית שקמה בשנת תש"ב עיצומה של מלחמת העולם השנייה ובאותם ימים הלכה והתפתחה ותפסה את מקומה הנכבד.

בהמשך זכה הבן הרב אהרן לקבל את חינוכו במחיצת הרבי ולספוג תורה וחסידות מלוא חופניים מרבותיו ראשי הישיבה והמשפיעים בתומכי תמימים.

עוד בבחרותו גילה כישרונות ופיתח מיומנות נדירה בנושא כתבי יד וספרים תורניים. מי שהכניס אותו לעולם זה היה הגאון רבי אברהם סופר, מנכדי החתם סופר, שעסק כידוע בההדרת ספרי בית הבחירה לרבנו המאירי מגדולי הראשונים ועמד בקשר רצוף וקבוע עם הרבי. השמועה מספרת כי הרב סופר שגר בגפו זקוק היה לבחור ישיבה שילון אצלו והרבי המליץ על הרב חיטריק בו ראה בן-לוויה מתאים לאותו גאון ייחודי והרב סופר שעמד עד מהרה על סגולותיו וכישרונותיו פתח לפניו שערים גנוזים והדריך אותו בנבכיהם של בתי עקד שונים הן בארה"ב והן במקומות נוספים ברחבי תבל.



עבודתו הגדולה והחשובה הראשונה בתחום זה היה הוצאה לאור של תוספות רי"ד (לרבי ישעיהו דיטראני מגדולי הראשונים) על מסכת שבת מתוך כתבי-יד שהיו ספונים וגנוזים מעין רואה מעוטרים במראי מקומות, השוואות והערות מחכימות. מלאכה שכאמור זיכתה אותו בשבחים מהרבי על גודל הזכות והחשיבות שלה.

בשנת תשכ"ב בנה את ביתו עם זוגתו הנכבדה, תבדלח"ט, מרת סלווה בת דודו הרב החסיד ר' מיכאל יהודה אריה לייב כהן ומרת חיה אחות אימו מרת קיילא, בנותיו של הגה"ח הרב אהרן תומרקין ע"ה.

בהוראתו הישירה ובהדרכתו הצמודה של הרבי, פעילותו של הרב חיטריק ע"ה במערכת "אוצר החסידים" הלכה והתעצמה מעת לעת, כאשר פעם אחר פעם הרבי מטיל עליו עבודות גדולות ונכבדות ועם הזמן היתה עבודה זו למשימת חייו.

בני ביתו מעידים כי לעיתים קרובות מאוד יושב היה לילות שלמים ליד שולחן העבודה מבלי לתת תנומה לעפעפיו, רק כדי להשלים הגהה, פענוח או עריכה של ספר במועד שהרבי קבע לו, ולא פעם היו אלה מועדים שבמבט ראשון נשגב היה מבינת אנוש איך ניתן לעמוד בכך.

חתנו, יבדלח"ט, הרב נחום גרוס סיפר לקראת נישואיו עם בתו של הרב חיטריק, מרת רחל תבדלח"ט, אמר לו הרב חיטריק כי לפי עומס העבודה המוטל עליו על ידי הרבי והזמן הקצר העומד לרשותו ספק אם תהיה לו האפשרות להשתתף בסעודות השבע-ברכות בשבעת הימים שאחרי החתונה...

וכאמור, לא מדובר במאורע חד-פעמי אלא בעבודת קודש שנמשכה עשרות שנים רצופות באותה אינטנסיביות.

לפנינו קטעים קצרים מתוך הראיון המרתק והמאלף שהעניק ל"כפר חב"ד" לפני עשרים שנה, לרגל גיליון ה-500.

עריכת 'אור התורה' בהכוונת הרבי

הרב חיטריק, איך נכנסתם לתפקיד ומה היתה העבודה הראשונה שלכם?

- הכול התחיל בטלפון אחד מהרב חדוקוב. זה היה בשנת תשכ"ב, שנת הנישואין שלי. הרבי הכין אז לדפוס מהדורה חדשה של שאלות-ותשובות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק". הרבי הכין מהדורה מתוקנת, עם מפתחות וכו', ולשלמות הדבר רצה שיהיה גם מפתח הש"ס (כלומר ציון המקומות בהם מצוטטות מסכתות הש"ס). יום אחד מודיע לי הרב חודוקוב, שהמלאכה הזו הוטלה עלי. האמת היא שלא ידעתי איך בדיוק עושים דבר כזה, אבל הרבי אמר, אז עשיתי.

מעניין שההתחלה היתה ב'נגלה', אבל אנו יודעים שעיקר עבודתך היא בחסידות.

- המשך העבודה שלי ב"אוצר החסידים" היה בעריכתם לדפוס של כרכי "אור התורה" לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק. בכ"ד טבת שנת תש"י הוציא הרבי שליט"א כרך ראשון של "אור התורה" על חומש שמות. דרושי הצמח-צדק על בראשית נדפסו עוד ברוסיה, וזה היה הכרך הראשון בסדרה בהוצאת קה"ת. מסתבר שהרבי שליט"א תכנן להמשיך בכל הסדרה, אבל הזמן לא איפשר לו לעשות זאת. כאשר התחלתי לעבוד בתחום ההוצאה-לאור, הורה לי הרבי להמשיך בהכנת כרכי "אור התורה". הדגם על פיו עבדנו היה הספר שהרבי שליט"א ערך בעצמו. לכן, בכל אחד מעשרות כרכי הסדרה מוזכר בהקדמה הכרך הזה.

מאוחר יותר הגיעה כמות ניכרת של "גוף כתב-יד קודש" של ה"צמח-צדק". בשלב זה ערכתי כרטסת של המאמרים הקיימים והעבודה נעשתה יותר מסודרת.

באיזו מידה היה הרבי שליט"א מעורב בעבודה?

- מה שייך "מעורב"?! הכול נעשה לפי הוראות והדרכות מדוקדקות. הרבי קבע את סדרי העבודה, איזה כרך להוציא קודם, והרבי גם הדריך על כל צעד ושעל. לדוגמא, הרבי בירר ספיקות על מאמרים האם הם מהצמח צדק או לא ולימד אותנו איך קובעים.
אבל העיקר הוא, שגם בכרכים המאוחרים יותר היה הרבי משתתף בפועל במלאכת העריכה. הוא עבר על חלקים רבים מהחומר, הוסיף הערות וכו'.

ניתן להבין שכתבתם לרבי הרבה פתקים.

- ב"ה זכיתי להרבה תשובות בכתב, אבל בדרך-כלל שאלתי בעל-פה. הייתי נותן למזכיר הרב גרונר את ה"ביכל" של כתב-היד, מניח סימן במקום שבו היתה השאלה, והוא היה שואל בעל-פה. הסדר הזה נוצר כתוצאה מהעובדה, שקשה לתמצת בפתק קצר שאלה שתדרוש תיאור כתב-היד וכו'. גם צילום לא היה דבר כל-כך פשוט באותם ימים. כדי לצלם דף היה צריך להשתמש במכונה שמצלמת על נייר מיוחד. מכונות הצילום החדשות הן, כידוע, המצאה מאוחרת יותר.

כשהיה צריך לקחת משהו מתוך גוכי"ק (=גוף כתב-יד קודש), כדי לשלוח לדפוס וכד', הייתי פשוט יושב להעתיק, כי לא רצינו לגזור ספרים לחלקים. כאשר היה הכרח לצלם משהו, הייתי נוסע למקום מיוחד במנהטן. זכורני, שמחיר עמוד אחד היה יותר מדולר. זה היה מאוד יקר וגם טרחה גדולה, כי צילום כזה היה נמשך זמן רב, ולא רציתי אף פעם להשאיר אצלם גוף כתב-יד-קודש, אפילו לא לזמן קצר. פעם היה צריך לצלם ספר שלם והם הסתכלו עלי בתימהון גדול, על כך שלא רציתי להשאיר אצלם את כתב-היד אפילו לרגע, אלא עמדתי כל היום ליד המכונה. כשהיה צריך להשלים, אמרתי שאבוא מחר בשנית. לך תסביר לגוי מה זה כתב-יד של ה"צמח-צדק"...

בכל מקרה, בכל הקשור לכרכי "אור התורה", הרבי שליט"א כל הזמן זירז וזירז...
פעם אימי ע"ה לקתה בהתקף לב ל"ע, ואני ביקשתי מהרבי שליט"א ברכה עבורה. מתוך דבריי אפשר היה להבין כי אני שוקל אפשרות לנסוע לבקר אותה במונטריאול. הרבי ענה, מבלי שאשאל במפורש, כי על-ידי זה שאעסוק ביתר שאת בענייני הפצת המעיינות, זו תהיה הרפואה הטובה ביותר בשבילה. ואמנם, הייתי אז בשלבים האחרונים של אחד הכרכים, ורק אחרי הכריכה הרשיתי לעצמי לנסוע לבקר אותה.
זה היה הקצב הרגיל. רק גמרו כרך, והרבי הורה להוציא-לאור עוד אחד. אפשר לומר שהרבי רצה שייצא ספר כמעט לכל יום-טוב. כפי שדובר פעמים רבות בשיחות הק', כל ספר חסידות נוסף שבא בדפוס הוא שלב חשוב עד מאוד בהפצת המעיינות, ומובן שצריך להזדרז בזה ככל האפשר.



בעניין הזירוז היה פעם דבר מאוד לא רגיל: בדרך-כלל, כל אימת שהרבי שליט"א היה נותן בי מבט, בצאתו מהתפילה וכד', ידעתי שלמחרת אני צפוי לקבל תזכורת. פעם אחת – הרבי שלח לי... מברק(!). ברגע הראשון חשבתי שמישהו חמד לו לצון, אבל אחר-כך התקשר אלי הרב גרונר, ואמר שהרבי מבקש תשובה למברק. אז נודע לי שהרבי שלח גם מברק לדפוס "בלשן", ויתירה מזו – הרבי שילם בדואר גם עבור התשובה, אלא שבעת מסירת המברק לא הייתי בבית ולא קיבלתי את ההודעה על כך. זו היתה "תזכורת" מאוד מיוחדת.

עלי לציין, כי הרבי שליט"א היה לא רק נאה דורש ממני, אלא גם נאה מקיים בעצמו. על כל שאלה ענה מיד. לפעמים בו-במקום ולפעמים למחרת. אם אינני טועה, מעולם לא קרה שחיכיתי למענה יותר מ-24 שעות, ותמיד היה מצוין על הפתק "מהיר"...

האם נכון ללמוד מזה, שהגישה של הרבי היא שהכמות והזריזות חשובות יותר מאיכות ושלמות הספר?

- אני חושב שבהחלט לא. הרבי אפילו הורה במפורש שאפילו ההידור החיצוני לא צריך להיות פחות בגלל הזריזות. הסיבה לכך שהרבי תמיד מזרז את השלמת הספר היא בגלל השיקול, שגם אם הספר יתעכב עוד שנה יגיע כתב נוסף, ויש דרגה מסוימת של שלמות שאי-אפשר להשיג אותה. ונוסף על כך, אחרי השלמת העבודה, ואני מדגיש: אחרי שהעיקר כבר נעשה – רואים במוחש, שהעיכוב לא שווה ביחס לדברים הפעוטים שאולי-אולי יתווספו.

נחזור לעבודה עצמה. עד עכשיו דיברנו על "אור התורה". אחד הפרויקטים הגדולים שלך זה המראי-מקומות ל"ליקוטי-תורה".

- ושניהם קשורים זה בזה. שכן, כידוע, דברים רבים שמופיעים בהגהות ה"צמח-צדק", ל"ליקוטי-תורה" בקיצור, נמצאים ב"אור התורה" בתוספת פירוט.
ואגב, זה מסביר לנו תופעה מעניינת: באור-התורה על נ"ך יש מקומות רבים שהצמח-צדק מביא על פסוק כלשהו ציוני מדרשים וכו' ואינו אומר דבר מעצמו. במשך הזמן גיליתי, שהרשימות הללו הן למעשה פענוחים של "עיין'ס" בליקוטי-תורה. מובן שלא תמיד אפשר לקבוע זאת בוודאות, אבל אנחנו עובדים לחבר את הציונים שבליקוטי-תורה עם דרושי הצמח-צדק.

כלומר, עלינו לצפות למהדורה חדשה של המראי-מקומות ל"ליקוטי-תורה".

- לפי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, מכינים כעת "ליקוטי-תורה" באותיות מרובעות, בדומה למהדורה החדשה של "תורה אור" שהופיעה לא מכבר. שם נוסיף בע"ה במראי-המקומות. בפעם הראשונה (במהדורת תשכ"ה) היו המראי-מקומות בעיקר לפסוקים, מאמרי חז"ל וכד'. במהדורת תשד"מ הוספתי על כך הרבה (אגב: בגלל ההוספות הרבות של אותה מהדורה ולא רק במראי-המקומות, עלתה אז סברה להוציא את הספר בשני כרכים. הרבי שלל את הרעיון, והורה להדפיס בנייר דק וחזק). כעת הנני מוסיף עוד, בעיקר לענייני הקבלה והחסידות.

על חשיבות המראי-מקומות ל"ליקוטי-תורה" ניתן ללמוד מהצורה בה נעשו בפעם הראשונה. זה התחיל בהוראה של הרבי לחברי הכולל, בשנת תשכ"ג כמדומני. בתשכ"ד הדבר נכנס להילוך גבוה. חברי הכולל חילקו ביניהם את הפרשיות, כשפרשה ארוכה התחלקה בין שני אברכים. ואז הונהג סדר (שככל הידוע לי לא היה דוגמתו בשום דבר אחר), שבכל מוצאי-שבת, האחראי על הפרשה שעליה עבדו באותו שבוע, היה נכנס אל הרבי להראות לו מה הספיק במשך השבוע. כשהיה מגיע תורי הייתי מנצל את כניסתי אל הקודש כדי לדבר על עבודתי באור-התורה. אני זוכר שפעם אחת הרבי לא אמר דבר, ואילו בפעם אחרת הרבי בעצמו התחיל לדבר, בהמשך לפתק-זירוז שכתב באמצע אותו שבוע. אמרתי שהתעכבתי בהתקדמות הרגילה בגלל העבודה על הפרשה שלי, והוספתי שאולי כדאי תוך כדי העבודה על המראי-מקומות לציין את כל המקומות בהם מוזכר ספר התניא. על כך ענה הרבי כי "אחד מנכדי ה"צמח-צדק" כבר עשה את זה". ואכן, בתשכ"ו נדפס "ספר המפתחות", והתברר שהרבי שליט"א כבר הכין רשימה כזאת.

עוד דבר מעניין מאותם לילות של מוצאי-שבת:
פעם אחת הורה לי הרבי כי במהלך העבודה כדאי להתעכב על ההגהות של אדמו"ר ה"צמח-צדק" ולהגיה את ציוני המקורות לזוהר. כך אמר הרבי ולא פירט יותר. לאמתו של דבר, לא ידעתי בדיוק איך לקיים את ההוראה הזו. שכן, בדרך-כלל הציון הוא רק לדף אפילו ללא פירוט העמוד, ובוודאי ללא פירוט לאיזה עניין בזוהר הכוונה. כך שרק מי שיודע היטב-היטב את המאמר ומבין טוב מה בדיוק הכוונה בציון לזוהר, יכול "להגיה" את הציונים הללו ולבדוק אם נפלה בהם טעות. הסתפקתי, אפוא, בהשוואת הציונים עם הדפוס הראשון ותו-לא.

עשרות שנים אחר-כך, הגיע לידינו כתב-יד-קודש של ה"צמח-צדק", שנקרא (ע"י אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) "ליקוטי-תורה מהדורא-קמא", כלומר: דרכו של אדמו"ר הצ"צ היתה שתמיד היה כותב ומגיה ומוסיף על גבי אותו כתב. לפנינו "ביכל" של תיקונים והגהות על מאמרים, שמאוחר יותר תוקנו שוב ונדפסו ב"ליקוטי-תורה" (ואי"ה במהדורה החדשה הם ישולבו בתוך המראי-מקומות)., כעת יכולתי לקיים את ההוראה הישנה ולהגיה את הציונים לזוהר שבהגהות ב"ליקוטי-תורה" הנדפס, בהשוואה לכתב-היד, ואכן גיליתי במספר מקומות טעויות דפוס. המקומות הללו כנראה "הטרידו" את הרבי שליט"א...

ומדי דברי יש להוסיף, כי תוך כדי העבודה הזאת נדהמים כל פעם מחדש מהגאונות הכבירה של אדמו"ר ה"צמח-צדק", שאין לנו כל אפשרות של תפיסה בה – הוא מציין כל-כך הרבה מראי-מקומות וציונים לכל הש"ס, המדרשים, הזוהר ושאר ספרי קבלה וחסידות ומרבה לצטט מהם כאשר לא היה לפניו שום ספר "מפתחות", והדעת נותנת שגם לא רץ לארונות-הספרים כל רגע לבדוק כל מאמר חז"ל וכו'. פשוט – כל התורה כולה היתה פתוחה לפניו.

התכניות של הרבי

עוד פרויקט נרחב שלך הוא התניא עם "מראי-מקומות ליקוטי פירושים ושינויי נוסחאות", שאולי אפשר לקרוא לו "התניא השלם". האם יש לזה קשר עם דברי הרבי שליט"א בשנת תשי"ד (בהקדמה למפתחות והערות לתניא), על "הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס, התניא – באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'"?



- זה בוודאי חלק מהתכנית, אבל ברור שאי-אפשר לדעת. הרי חסידים אומרים שה"ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק אדמו"ר שליט"א על ההגדה של פסח זה רק חלק מחיבור שלם על כל הסידור, כפי שמסופר גם במבוא לאגרות-קודש חלק שני.
ולעניינינו, יש לי יסוד חזק לחשוב שהרבי תכנן מאז ומעולם לעשות פירוש שלם לתניא: ב"מפתחות" שערך על כתבי אדמו"ר מוהרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ יש תמיד מדור "הגהות והערות על ספר של בינונים".

אבל כיוון שכבר נגעתי בנושא, אוסיף ואגלה, כי גם לגבי העבודה שלי היו לרבי שליט"א תכניות נוספת.

התכנית מפורטת בפתק הבא (משנת תשל"ג):

השם תניא

**
פרק א
לסדר הפנים (התניא) למעלה
ומתחתיו בהבדלת קו או כיו"ב
המ"מ שינוי נוסחאות, ופי' הקצרים וציונים לפי'

==

הארוכים קצת (שיודפסו בסוף החוברת) לאיזה
תיבה וכו'
השורות שבהפנים – לא לשנות כלל (בפוטוסטאט)
בכל ע' לציין במקום המתאים ובסוגרים או כיו"ב
הדף שבתניא דקהת
לבקש לעשות דוגמא (או אחדות) מאופן סידור הנ"ל.

**

באותו ראיון ניאות הרב חיטריק לחשוף עוד "פתק" מיוחד מהרבי בו מדובר על הצורך לשלב בין המשך ההוצאה לאור של כרכי 'אור התורה' ולהתקדם בקצב מזורז בהוצאת התניא עם מראי מקומות וליקוט פירושים:

פשוט: 1) שצריך להמשיך עד גמירא (באופן
שלא יוגרע כלל מההו"ל דמאמרי
הצ"צ – שגמרם מוכרח בהקדם ככל האפשרי
ויקר ונעלה מאוד:
ההו"ל וגם ההקדם. ולא שערתי
כלל גודל העניין וערכו וכו'.
ואשרי חלקו שנעשה על ידו).

2) שכדאית ההו"ל דלק"א בהמצו"ב – לכף
מנ"א (עכ"פ – לאלול) – כמדובר
בההתוועדות – בחוברת-קונטרס.
ולהקל על המעיין: בתחלתו – צילום מפ"א
דתניא.

3) בציונים – לא הו"ל אז עדיין אוה"ת
וביאוה"ז להצ"צ
ולכן בכו"כ מצויין לתו"א לקו"ת כו' –
יש להוסיף גם דאוה"ת כו'.

4) לשלימות הדבר – להכניס גם (תמצית ?)
דבי' קארף שי', ברוק רש"ג.

5) פאקסימליא דכת"י (ב') דפ"א).

--
מהיר

ה'לקוטי תורה' המשוכלל

כאמור, אחת העבודות הראשונות של הרב חיטריק בשירות "אוצר החסידים" היתה, בעודנו אברך צעיר בכולל, בעריכת מראי המקומות ללקוטי תורה. כעשרים שנה אחר כך הופיעה מהדורת תשד"מ המשוכללת עם הרבה מראי-מקומות לספרי קבלה ולספרי חסידות. בחלוף קצת יותר מעשור הניף הרב חיטריק ע"ה את ידו בשלישית לעבר אותה מטרה. הפעם ה'לקוטי תורה' הופיע באותיות מרובעות ונוספו לו עוד מראי-מקומות נוספים רבים, בעיקר לעניני הקבלה והחסידות, על-פי כתבי-יד-קדשו של אדמו"ר הצמח צדק שנתגלו באותם ימים.

כך פעל הרב אהרן חיטריק ע"ה ללא לאות, במסירות, בכישרון רב ובהתמדה בלתי מצויה כדי להוציא מתחת ידו דבר נאה ומתוקן ומאמציו נשאו יבול גדול ומרשים המונה עשרות רבות של ספרים וקונטרסים, מאמרים ומחקרים בספרי חסידות חב"ד וגם שורה של עבודות נכבדות מאוד בשדה הספר התורני ב'נגלה'. והכול בהצנע לכת ומבלי לבקש גדולה לעצמו, בלי להלך בגדולות ונפלאות כיאה לחסיד בן חסידים מדורי דורות שאין לו בעולמו אלא רבי וחסידות.

עם פטירתו אבדה דמות מופת תורנית חסידית אך פעולותיו הברוכות לגילוי תורתם של ראשונים כמלאכים ושל רבותינו נשיאינו חב"ד לדורותיהם ימשיכו לנצח לזכות את הרבים ולהצמיח גידולי גידולין של תורה ומעשים טובים.

הרב אהרן חיטריק ע"ה הותיר אחריו את רעייתו מרת סלווה, בתו מרת רחל גרוס, בנו הרב צבי הירש, אחיו הנגיד החסידי הרה"ח הרב צבי הירש ואחיותיו: מרת חיה ליברמן ומרת שיינדל שניאורסאהן. בנו התמים שמואל ע"ה נקטף בתאונת דרכים בשנת תשמ"ז.

יהי זכרו ברוך לעד.

(צילומים: באדיבות שבועון 'כפר חב"ד')
(צילומים: באדיבות שבועון 'כפר חב"ד')

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן