קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







באיזה סידור התפלל הבעש"ט?
(יום חמישי, כ''ו סיון תשס''ו)
לאחרונה נדפסו הגהותיו של האדמו"ר מליובאוויטש על סידורו של הבעש"ט, ושם נתגלה לנו דבר מענין, סידור התפילה בו היה מתפלל הבעש"ט אינו אלא סידור נוסח אשכנז שעל שוליו רשם את כוונות האריז"ל • סידור התפילה הזה נמצא כיום באוסף הספרים שב-770 בניו יורק, ולפי דעת החוקרים החסידיים זהו הסידור בו השתמש הבעש"ט בעצמו • הרב יש"י הכהן במאמר מיוחד ל'קולמוס' על סידורו של הבעש"ט • למאמר המלא

תורני

הרב יש"י הכהן

מן המפורסמות הוא שנוסח התפילה המקובל בעולם החסידות הוא נוסח ספרד. נוסח זה נקרא כך על שום היותו מבוסס על הנוסח הספרדי שעל פיו נכתבו כוונות האריז"ל, כמו שכתב מרן החתם סופר בתשובותיו (סי' טו). במשך הדורות מאז ייסד הבעש"ט את תנועת החסידות ועד דורנו אנו התקבל הנוסח שנקרא כיום "נוסח ספרד", להבדיל מן הנוסח הספרדי של בני עדות המזרח, כי לאמיתו של דבר אין כל קשר בין נוסח בני עדות המזרח לנוסח ספרד, להוציא כמה נקודות עקרוניות כגון הקדמת הודו לברוך שאמר, אמירת ווידוי אשמנו בנפילת אפים, נוסח הקדושה בשחרית ובמוסף.

מה שנקרא היום נוסח ספרד איננו נוסח אחיד, שכן בכל חצרות האדמורי"ם התפללו החסידים לפי הנוסח שהתפלל רבם, והוא שינה והוסיף והשמיט לפי הנראה לו על פי מקורותיו, עד שנוצר כיום מצב שבו כל חסידות מדפיסה לעצמה סידורים, כזה ראה וקדש. הטעם לקבלת נוסח ספרד בעדות החסידים הוא על פי מה שכתב המגיד ממעזריטש, תלמידו הגדול וממלא מקומו של הבעש"ט, בספר מגיד דבריו ליעקב, כי אחר שכתב רבי חיים ויטאל בספרו פרי עץ חיים שיש שנים עשר נוסחי תפילה, והם כנגד י"ב שבטים, וכל שבט תפילתו עולה בשער המיוחד לו, ועל זה הוסיף שישנו נוסח י"ג והוא הנוסח הכולל העולה בכל השערים.

באגרת הקודש הנדפסת בסוף הספה"ק נועם אלימלך לרבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע, שכתבה בנו רבי אלעזר זצ"ל הוא כותב וז"ל: 'ושאלתי אאמ"ו נ"י שיאמר לי מפני מה משנים הנוסחות שבתפילה והשיב לי כך, הלא הבית יוסף ז"ל שהוא ראש לכל הפוסקים הוא ז"ל מביא אלו הנוסחאות, ואח"כ בא הרמ"א ז"ל שהוא ג"כ ראש לכל הפוסקים, איזן וחיקר כל התיקונים על מכונם בפני כללות ישראל וראה בנוסחא זו שהוא אור גדול, ואין העולם כדאי להשתמש בו והעמיד לנו נוסחא אשכנזית שהוא דבר השוה לכל נפש כערכנו, אבל לפני הצדיקים אלו אשר רחצו מצואתם ומדקדקים על עצמם כחוט השערה וודאי לא היה כוונתו ז"ל עליהם לבטל אותם מלהתפלל נוסחא זו שכתב הבית יוסף, ואלו ואלו דברי אלקים חיים'.

מתוך דבריו עולה שנוסח ספרד מעולה על נוסח אשכנז ורק מחמת ירידת הדורות תיקן הרמ"א את הנוסח האשכנזי, ועל כן אלו המדקדקים במעשיהם הצדיקים הם חזרו לנוסח ספרד, שהוא הנוסח המעולה יותר ועל אלו ודאי לא היתה כוונתו של הרמ"א. עפר אני תחת כפות רגליו של הרה"ק הנועם אלימלך אך לא זכיתי להבין, שהרי לא הרמ"א הוא המחדש את נוסח אשכנז אלא הוא מבוסס כולו על דברי רבינו יעקב בעל הטורים, שקדם לו מאות בשנים.

גם האדמו"ר רח"א ממונקאטש זצ"ל ייחד מאמר מיוחד על נוסחי התפילה (בספרו חמשה מאמרות) ושם הוא צועק ככרוכיה על מה ששינו את נוסח התפילה, בפרט בתפילת שמונה עשרה שבעל הטור דקדק בתיבותיה ומנה התיבות בכל ברכה וברכה, וכל זה עשה על פי סודות התפילה.

לאחרונה נדפסו הגהותיו של האדמו"ר הרמ"מ מלובאביטש זצ"ל על סידורו של הבעש"ט בכמה במות חבדיו"ת, ושם נתגלה לנו דבר מענין, סידור התפילה בו היה מתפלל הבעש"ט אינו אלא סידור נוסח אשכנז שעל שוליו רשם את כוונות האריז"ל. 

סידור התפילה הזה נמצא כיום באוסף הספרים שב-770 בניו יורק, ולפי דעת החוקרים החסידיים זהו הסידור בו השתמש הבעש"ט בעצמו. סידור זה נכתב בכת"י והוא כולל גם את כוונות האריז"ל. על שולי גיליונותיו של סידור זה הוסיף האדמו"ר הרמ"מ מליובאביטש את הערותיו, כשההערה הראשונה היא: 'לפי נוסח האריז"ל שייך ברוך שאמר בדף קודם [מזמור לתודה]' ללמדך שבסידור עצמו נמצאת ברכת "ברוך שאמר" קודם ל"הודו".

ישנו סידור נוסף המיוחס לבעש"ט והוא סידור כת"י 'יאמפולי' שנכתב ביאמפאלא בשנת תק"י, ועבר בירושה מדור לדור בבית האדמורי"ם הטשרנובילי, ובו מופיע "הודו" לפני "ברוך שאמר", וכן יש בו שינויים נוספים הקרובים יותר לנוסח ספרד. פאקסימליא מסידור זה יצאה לאור רק בשנת תשנ"ח. גם האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זצ"ל כותב בספרו "שולחן הטהור" שהבעש"ט נהג שלשה מנהגים לפי מנהגי אשכנז:

א. שהבעש"ט לא היה אומר "ורחמיך ה"א וחסדיך".  ב. שהיה אומר "ברוך ה' לעולם" אף במוצש"ק וחוה"מ. ג. שלא היה אומר בימים טובים יוצרות בשחרית קודם שמונה עשרה וקודם ברכת מחיה המתים, מלבד בתפילת טל וגשם ובמוספי ד' פרשיות שבהם היה אומר היוצרות קודם מחיה המתים. כמו כן ידוע שהבעש"ט היה מקפיד להתפלל בכל יום תפילת ותיקין (הגרח"א ממונקאטש דברי תורה מהדורה ה' אות ט', בדבריו שם הוא תוקף בחריפות את האגרות שנדפסו בזמן ההוא מהגניזה הידועה בשם "הגניזה החרסונית", שהובא שם מכתב בשם בתו של הבעש"ט, מרת האדיל ע"ה, שאביה היה מתפלל שחרית בשעה שבע בבוקר ועל זה הוא מעיר שהבעש"ט היה מזהיר את תלמידיו להתפלל קודם זריחת החמה).

גם על מנהגי התפילה בבית מדרשו של הבעש"ט יש לנו עדות בקובץ היכל הבעש"ט ירושלים תמוז תשס"ד (עמ' קנא במאמר "קורות חייו המקוריים של הבעש"ט"), שעד מלחמת העולם השניה היה תלוי שם שלט עליו נכתבו מנהגי בית הכנסת: הראשון, שבקדיש לא היו אומרים "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה" [אמנם בספר שולחן הטהור קאמרנא סימן נו זר זהב אות א' כתב שהבעש"ט אמר ויצמח פורקניה, ואולי היה זה רק מנהגו בפני עצמו]. השני, שבתפילת ערבית במוצאי שבת אמרו "ויתן לך" כחלק מסדר התפילה לאחר שמונה עשרה. והמנהג השלישי הוא שהיו אומרים בברכת החודש "יחדשהו" בנוסח הקצר שהוא מנהג אשכנז.

הרי לנו שבבית מדרשו של הבעש"ט נהגו כמנהגי אשכנז, ואף שאין מכאן הוכחה על תפילתו של הבעש"ט עצמו, מכל מקום קשה לומר שלעצמו היה מתפלל נוסח ספרד לגמרי, וביותר אחר שכאמור היה הסידור בו התפלל סידור אשכנזי שעל שוליו הוסיף את הכוונות. דבר אשר מזכיר לנו את דברי החתם סופר בתשובה (סי' טו) שאילו היה אשכנזי גדול כאריז"ל היה מסדר לנו את סדר הכוונות על פי נוסח אשכנז.

נמצא שהחידוש של החלפת הנוסח כנראה נתחדש בימיו של המגיד ממעזריטש, ועד אז היו יחידי הסגולה מוסיפים לעצמם את הכוונות כפי שהשיגו, ובפרט יש לתמוה שאם כדבריו של ה"מגיד דבריו ליעקב" הדברים מופלאים מאד, למה לא החליף הבעש"ט את נוסח תפילתו לנוסח האריז"ל, שהוא הנוסח המעולה יותר לדבריהם, ובפרט לפי מש"כ רבי אלעזר בנו של הנועם אלימלך, שנוסח זה שכתב הבית יוסף עולה על נוסח הרמ"א שנכתב רק מחמת ירידת הדורות.

אחד מגדולי החסידות, הגה"ק רבי משה צבי אב"ד אוסטרהא כותב על סידורו של ר' יעקב קאפל ממעזריטש: "מפי השמועה שמעתי, שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מרן הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, וישר בעיניו", והנה נוסחו של סידור זה (קארעץ תקנ"ד) הוא בעיקרו נוסח אשכנז. חכמי הקלויז הנודע בבראדי שבראשם עמד הגאון רבי חיים צאנזער (אין זה הרה"ק רבי מצאנז בעל ה"דברי חיים"), שהיה מתנגד חריף לדרכו של הבעש"ט, אף שישנן דעות שהבעש"ט עצמו למד בכולל זה, סמכו את ידם על סידור האר"י ז"ל שנדפס בזאלקווא בשנת תקמ"א.

סידור זה הוא ברובו נוסח ספרד, אך כמובן שאין מכך כל ראיה כיון שהם הגיהו את הסידור לפי הנוסח שעליו כתב האר"י את הכוונות, ואין מזה הוכחה שגם הם התפללו בנוסח זה. החוקר החסידי אהרן וורטהיים (הלכות והליכות בחסידות; מה"ק ירושלים מהדורת תשסג; עמ' 95) כותב בנוגע לסידור המקובל שבו התפלל הבעש"ט – כוונתו לסידור הנמצא בספריית חב"ד וז"ל: בימיו של הבעש"ט כבר היו בעולם סידורים אחדים שנשאו עליהם את חותמו של נוסח האר"י, וקשה לדעת בבירור באילו מהם התפלל הבעש"ט בעצמו.

ואף שנמצא בידי החסידים סידור כתב יד, ומקובל בידיהם שזהו הסידור שהבעש"ט התפלל בו, והבעש"ט בעצמו כתב בכתב ידו את הכוונות, הנה מנקודת השקפה הסטורית אין לעמוד על הדבר בבירור, כי פשוט הוא, כי לו היה סידור כזה בידי אחד מראשוני החסידים בוודאי שלא היה מצניעו, אלא היה משתדל בכל כוחותיו להדפיסו ולזכות בו את הרבים.

אלא שלכאורה לפי מה שביררנו למעלה אפשר לומר גם סברא הפוכה, שבכוונה הצניעו החסידים את הסידור הזה, שהרי סידור זה הוא קרוב ביותר לנוסח אשכנז או נוסח אשכנז ממש, וכיון שחידוש זה של שינוי הנוסח אולי לא היה חידושו של הבעש"ט עצמו אלא של ממשיכיו, הצניעו את הסידור הזה כדי שלא תשזפנו עין ולא ישאלו שאלות מיותרות. לסיכום אפשר לומר שלאמיתו של דבר יכול להיות שהבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז ועל זה הוסיף את כוונות האריז"ל.

גם האדמו"ר מקאמרנא כותב בספר שולחן הטהור שהבעש"ט נהג בעצמו מנהגי אשכנז רק שינה כמה דברים, או שלדעות אחרות הוא עצמו התפלל בנוסח ספרד אלא שבבית מדרשו התפללו ונהגו כמנהגי אשכנז.

(המאמר מתפרסם ב-COL באדיבות 'קולמוס' - המוסף התורני החודשי של השבועון 'משפחה)

הערת מערכת COL: בצילום המצורף - רשימת הערות שכתב הרבי לאחר עיון בסידור הבעל-שם-טוב. הרבי כותב את סדר התפילה בסידור, ומציין לשינויי נוסחאות

ההערה האחרונה מתייחסת לברכת המזון, שם נאמר בנוסח הרגיל "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", ואילו בסידור הבעש"ט הנוסח: "והגדושה". שינוי נוסח זה הוזכר פעמים רבות בהתוועדויותיו של הרבי.

ציון הבעש"ט במז'יבוז'. בקטן: הגהות הרבי על סידור הבעש"ט (ארכיון COL)
ציון הבעש"ט במז'יבוז'. בקטן: הגהות הרבי על סידור הבעש"ט (ארכיון COL)



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. החת"ם סופר
(2006-06-22 15:10:22)
שמעתי גם לגבי החת"ם סופר שהתפלל בסידור נוסח אשכנז עם כוונות האר"י ז"ל
2. חוסר דיוק
(2006-06-22 15:31:43)
המאמר לוקה בהרבה חוסר דיוק.
די עם נציין שהכוונות שבו אינם מכי"ק הבעש"ט.
צילום מכו"כ עמודים הודפסו כבר ע"י הרי"מ
3. לגולשים שלום:
(2006-06-23 00:41:37)
הנסיונות הלמדניות לזרוע בלבול וחוסר בהירות בכל מה שקשור לנוסח התפילה החסידי ולמנהגים, הגיעו כבר לידי גיחוך, כפי שניתן לראות במאמר זה שעושה כל מאמץ לסלף עובדות ולהציג אותם בצורה שמתאימה לו.

בראשית הדברים אי-אפשר שלא להתייחס ל"גילוי הגדול" שהבעש"ט התפלל כביכול בנוסח אשכנז, בגלל שזה היה נוסח הסידור שממנו התפלל, עובדה זו יכולה לשמש כהוכחה רק בדורות מאוחרים יותר כאשר נדפסו כבר הסידורים לפי נוסח האריז"ל, אולם בימיו של הבעש"ט שהנוסח היחיד שהיה נפוץ (בדפוס) היה נוסח אשכנז אין מכך שום ראיה, וברור שגם אדה"ז ושאר תלמידי המגיד התפללו בנוסח האר"י מתוך סידור נוסח אשכנז, כפי שבוודאי נהג גם הבעש"ט בעצמו.

זה שעדיין לא נדפס אז סידור בנוסח האר"י הוא משום שההבדל בין שני הנוסחאות אינו גדול כל-כך שיצריך הדפסה מיידית של סידורים אחרים, (ושינויי הנוסחאות היו ידועים) ובפרט בתחילת הפצת דרך החסידות שהחסידים היו מועטים, ועוד והוא העיקר שעדיין לא נמצא מי שיסדר נוסח זה בצורה ברורה, דבר שנעשה רק בדור שאח"ז ע"י אדה"ז בציווי המגיד ממזריטש.

עד כאן ביררנו והוכחנו את אפסותה של ה"הוכחה" שהבעש"ט התפלל בנוסח אשכנז, נוסיף כאן לתועלת הקוראים את המשך השתלשלות נוסח האר"י וקבלתו ע"י עדות החסידים:

1) כפי שצויין במאמר שנדפס ב"קולמוס" של העיתון "משפחה", הרי שהמקור הראשון (הנדפס) לזה, הם דברי המגיד ממזריטש בספרו "מגיד דבריו ליעקב" שמביא מדברי הרח"ו (שמובאים גם במג"א) שיש י"ב נוסחאות כנגד י"ב השבטים, ולכל שבט יש שער מיוחד שבו עולה תפילתו של אותו שבט, ולכן צריך כל שבט להתפלל בנוסח שלו, ובנוסף לזה יש שער הי"ג שבו עולים התפילות של הנוסח הי"ג שהוא נוסח כללי לכל השבטים, והוא נוסח האריז"ל, והיות ובדורות אלו אין מי שבקי בנוסח השבט שלו, צריך להתפלל בנוסח הי"ג הכללי שהוא נוסח האריז"ל.

2) הרי שלדעת המגיד צריך כל אחד ואחד להתפלל בנוסח האריז"ל, ולכן מינה המגיד את אדה"ז שיסדר בצורה ברורה את נוסח האריז"ל בכדי להפיצו בקרב כל ישראל שיתפללו בנוסח זה,

ואכן הרבה מעדות החסידים קיבלו את נוסח האר"י (שסידר אדה"ז) ומתפללים בו עד היום הזה, אלא מכיון שמשימה זו הושלמה לאחר הסתלקות המגיד, והמגיד לא הספיק לצאת בהוראה ברורה שכולם יתפללו בנוסח שסידר אדה"ז, הרי שהרבה מעדות החסידים החליטו שביחד עם נוסח האריז"ל יוסיפו גם כן את השינויים שיש בנוסח אשכנז כדי שלא לשנות ממנהג אבותם, וכך נוצר נוסח "ספרד" שמשולב מנוסחאות האר"י ואשכנז, (ולפעמים גם מנוסח הספרדים).
3) דברים אלו מקובלים בקרב כל החסידים מאבותם ומופיעים בכמה ספרי חסידים וכו, וזו האמת הפשוטה שמצווה להפיצה בקרב ישראל ע"מ למנוע מאותם "למדנים" לבלבל את הציבור בדברי שקר כאילו "בכל תצרות האדמורי"ם התפללו החסידים לפי נוסח רבם, והוא שינה והוסיף והשמיט לפי הנראה לו" (ציטוט מהמאמר ב"משפחה"), בעוד שלמעשה כולם מתפללים בנוסח האר"י או בנוסח ספרד המשולב, וההבדלים הם קטנים בלבד, ואין שינויים עקרוניים בנוסח התפילה עצמה, אלא בהוספות.

ויהי רצון שהפצת דברים אלו ונוסח אדה"ז שהוא גם כן חלק מהפצת המעיינות (כדברי הרבי הידועים בלקו"ש) יביאו כבר את ביאת מלכא משיחא.


© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן